על המוקש שמחכה לחיפה

1. אוהדיה של בני יהודה זכו בשבוע שעבר בתואר הקהל ההוגן, אבל אני בטוח שלקראת המפגש הערב עם מכבי חיפה, במועדון יעדיפו להתרכז בהצלחה על המגרש. ניצחון על חיפה הוא כלל לא פנטזיה. לדעתי, בני יהודה מגיעה עם יתרון מסוים למשחק הזה, בזכות גיא לוזון. הוא עושה קאמבק נהדר ובנה קבוצה יציבה, עם הרכב קבוע וצעיר (אלירן עטר, דין מורי, לירוי צעירי, תמיר כחלון, עוז ראלי) שמשחק כדורגל יפה, נלהב ופתוח. בני יהודה תחפש גם הפעם לנצח, וכרגיל תעמיד במרכז את שני החלוצים הנהדרים עטר ופדרו גלבאן. השניים יעשו לא מעט צרות להגנה של חיפה.

בחיפה, לעומת זאת, נפגוש את הקבוצה הלא בטוחה של אלישע לוי. הרכב לא יציב, שיטה משתנה, ולמרות שהם שלטו לאורך רוב משחק הגביע מול הפועל ת"א, זאת עדיין לא חיפה התוססת והדורסת. לאלישע קבוצה שמתקשה להבקיע ומול בני יהודה, בבלומפילד, מחכה לך אחד המשחקים הכי קשים של הסיבוב האחרון.

2. לא הופתעתי מהתיקו של מכבי נתניה בבית מול הכח עמידר. אני חושב שהייתי הראשון לטעון שהיא לא קבוצה שמסוגלת ללכת עד הסוף, אבל אתמול התיקו היה תוצאה צודקת. בנתניה לא יכולים להרשות לעצמם לבוא בתלונות לשופט על הפנדל שגזל מהם, ארבעה ימים בלבד אחרי שעלו שלב בגביע בזכות פנדל שלא היה ועוד מול קבוצה מליגה א' (בני טמרה). נתניה שילמה את המחיר על החגיגה של איתי שכטר.

3. מכבי ת"א צריכה להגיד תודה שיש את הפועל פ"ת בליגה. מכבי אמנם נראתה קצת יותר טוב, אבל היא עדיין רחוקה מאוד מלהרשים, ואתמול היא נהנתה מההגנה המצחיקה של פ"ת, עם שני שערים דרך מרכז הרחבה. המצטיין שלי הוא גיז'רמו ישראלביץ', שכבש והציל מקו השער כדור שמנע מפ"ת לחזור מוקדם למשחק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו