"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ברוכים הבאים לעם היהודי

,עודכן

מי לא נחשבים ליהודים לפי הרבנות? • איך ניתן לזהות את בדידותו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט? • איזה פתרון מחכה ליד קשת רובינסון? • ומה מקור האווירה הנעימה בעוטף עזה?

בתחילת השבוע הוחלט על חוק הגיור, שקובע כי אי אפשר להתגייר בלי הרבנות. חוק זה הגיע שבועות ספורים אחרי מה שנחשב לחג הגרים, חג השבועות, שבו נהוג לקרוא בבתי הכנסת במגילת רות, הגיורת הכי חשובה בהיסטוריה היהודית. אבל רות, מה לעשות, לא התגיירה למרבה הצער באישור הרבנות, כך שהחוק החדש מבטל את יהדותה, ומכאן גם את זו של נינה, דוד המלך, ובנו המלך שלמה - שני המלכים החשובים ביותר בתולדות העם היהודי.

והרשימה נמשכת עם צאצאים נוספים מבית דוד, דוגמת הלל הזקן (מקור הביטוי "בית הלל"), רש"י, רבנו תם, המהר"ל, הבעל שם טוב ועוד רבים וטובים, אם כי לא בעיני הרבנות - כי רות החצופה לא התגיירה דרכה.

אם כבר מדברים על גיורים, למה לא להיזכר במעשה ידוע שאירע בממלכה הנשגבת מכולן, טרנסילבניה, כיום חלק מרומניה. ובכן, לפני שנים רבות החליטו שני אחים טרנסילבנים להתגייר. הם גרו בעיר קלוז', וקבעו ביניהם להגיע אל הרב היהודי החשוב ביותר באזור, האדמו"ר מקלויזנברג, כדי שידריך אותם בדרכם החדשה.

לאחר שאיתרו את ביתו של האדמו"ר, הגיעו אליו שני האחים ביום ראשון בבוקר והודיעו לשמש שלו, שרצונם לקבל הדרכה לצורך גיור. השמש אמר לאחים שכרגע האדמו"ר מתפלל בחדרו עם מניין מחסידיו, אחר כך הוא ישוחח איתם עוד כשעה, ורק אז יוכל לפנות מזמנו לשיחה איתם.

שני האחים הנהנו וישבו לחכות. אחרי זמן מה, אמר אחד האחים לשני: "מי יודע כמה זמן ייקח עוד לרבי עד שיוכל להתפנות אלינו. בינתיים אנחנו עדיין נוצרים ויש עוד מספיק זמן לקפוץ לכנסייה ולשמוע את דרשת יום ראשון של הכומר".

אטריות משומשות

התמונה המודלפת המדוברת ביותר השבוע היא כמובן של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, כשהוא אוכל, לבוש במדי בית החולים ונראה חולה. הדבר הכי נורא בצילום הזה הוא המחשבה על בדידותו של האדם שעמד במרכז חיינו, חיי המדינה. ואני יודע שהוא כרגע בודד, כי בגלל הנראה בצילום הזה עולה השאלה הכי קשה: איך זה שעוד לא נמצא צדיק אחד שיגלה לאסיר המפורסם, שבזמן שהוא מקבל בבית החולים, לארוחת צהריים, פולקע של עוף מכובס ולידו אטריות עם ארומה של סבון כלים, הצמחונים מקבלים שני אגרולים ברוטב, ולצידם ספגטי ברוטב עגבניות?

הכותל הריק

לאורך הדיונים על מתווה הכותל נשכחה העובדה שיש כיום אזור לאורך הכותל, שבו מתאפשרת תפילה מעורבת. המקום נמצא ליד קשת רובינסון, אלא שברוב הזמן המקום ריק - אין כמעט מי שמגיעים להתפלל בנקודה זו, גם לא הרפורמים שנלחמים על זכותם להתפלל בדרכם שלהם בכותל.

אם היה נהוג אצלנו להפעיל את ההיגיון במקום את התיעוב ההדדי, הדי אוטומטי ומאוד צעקני, היו נענים כאן לבקשות הרפורמים במלואן ומחכים לתוצאות. אם הם יתחילו לנהור בהמוניהם לכותל - מצוין, ואם הם ימשיכו לא להגיע - זה אכן מצב גרוע, כי מה נעשה בלי מריבות?

ואין מתאים יותר מאשר הסיפור הבא כדי לתאר את מה שקורה או בעצם לא קורה ב"כותל הרפורמי", שבו כמעט אין מבקרים: בעיר אחת בחוף המזרחי של ארה"ב היו שלושה בתי כנסת מכובדים - אורתודוקסי, קונסרבטיבי ורפורמי.

בשלושתם היתה קיימת בעיה קשה ולא היגיינית של עכברים, ובכל אחד מבתי הכנסת נערכו ישיבות של חברי הקהילה כדי להחליט איך להתמודד עם הבעיה, שהתארחה בקירות - הרי מי רוצה שעכברים יתרוצצו לו בין הרגליים בשעת תפילה.

הדיון הראשון נערך בבית הכנסת האורתודוקסי, והמתפללים התווכחו ארוכות, עד שבסופו של דבר הגיעו למסקנה שאין מה לעשות, וקבעו שמכת העכברים היא רצונו של בורא עולם ושיהיה עליהם להשלים עם המצב ולחיות עם זה.

לעומת זאת, יום למחרת, בדיון של הקונסרבטיבים, המתפללים החליטו לטפל בעכברים מתוך גישה של חמלה. אז הם צדו את העכברים עם מלכודות שלא פוגעות בהם, ושחררו אותם בפארק העירוני, תוך קריאת שירה ודברי הלל על הפתרון.

לצערם, כל זה נעשה רק כדי לגלות שיומיים אחר כך כל העכברים חזרו להסתובב להם בין הרגליים בבית הכנסת, והם המשיכו לשבור את הראש בנושא.

ומה עשו בבית הכנסת הרפורמי? ובכן, שם חיכו כמה ימים, וכשסוף־סוף נערכו כמה דיונים ארוכים בנושא, הוחלט שכל העכברים יתקבלו לבית הכנסת כחברים שווי זכויות בקהילה, ומאז רואים אותם בבית הכנסת רק ביום כיפור.

ארומה מתפשטת

השבוע שודרה באחת ממהדורות החדשות כתבה שבישרה: מספר התושבים ביישובי אזור עוטף עזה גדל בכ־10,000. ראיינו כמה ישראלים שבחרו לעזוב את המרכז לטובת חיים חדשים בעוטף עזה, וכולם דיווחו על האווירה הנעימה במקום.

למה הם באמת התכוונו אפשר היה להבין כבר באותו יום, כאשר המשטרה דיווחה כי נתפסה מריחואנה בשווי של יותר מ־100 מיליון שקלים, שאותה גידלה כנופיית עבריינים בתוך פרדס בשדרות. תתארו לכם את הארומה המתפשטת באזור, בכל פעם שמדווחים על קסאם שנפל בשטח פתוח - זו בהחלט אווירה נעימה, אה?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר