על הטעויות של מכבי ת"א

1. אני לא מצליח להבין את אבי נמני או את השחקנים שלו. מכבי ת"א הגיעה למשחק הזה עם רצון ברור לשחק בצורה התקפית מהרגע הראשון, אבל כאן התחילו הטעויות של נמני. ראשית, אם הוא מציב את סקוט סילי באגף, הוא לא נותן הזדמנות להצליח. סילי היה חייב לשחק קרוב לאיליה יבוריאן באמצע, כשמאחוריהם מאור בוזגלו. זאת לא היתה השטות היחידה של נמני. לא ברור מדוע חיים מגרלשווילי, מגן שמאלי טבעי, לא משחק בתפקידו. נמני חייב היה להציבו שם ולעשות סדר במשחק הקישור של מכבי.

2. בכל מקרה, מצבם של הצהובים רע. אם במשחק בו הם שולטים במגרש במחצית הראשונה, בעיקר בחצי שעה הראשונה, היא לא מצליחה לנצח, אז מישהו צריך לתת את הדין. הרי לא ייתכן שנראה שינוי כל כך חד צדדי ולרעה בין שתי המחציות.

לשמחת האדומים, מכבי (שלא ניצחה כבר חצי שנה בבלומפילד) לא היתה מסוגלת לקלקל לה אתמול את המירוץ לאליפות, למרות שעם ההחטאות המזעזעות של הצהובים ברגעי הסיום הגיע להם לפחות נקודה. כנראה שלמכבי ת"א אין השנה חומר שחקנים שמסוגל לשחק היטב לאורך פרק זמן ממושך, אלא כזה שנלחץ אחרי יתרון ונסוג אחורה. חד צדדית.

3. חדשות טובות להפועל ת"א – מעבר לניצחון במשחק לא הכי טוב, אלי גוטמן יכול להיות מרוצה, כי יש ממלא מקום לשי אבוטבול. אתמול חסרונו לא הורגש בזכות משחק מצוין של אביחי ידין, שלאורך כל המשחק עשה עבודה מושלמת והיה מעורב בשני השערים הראשונים של הפועל.

מילה טובה מגיעה גם לווינסנט אניימה. נכון הוא כבש שער עצמי מוזר ונדיר, אבל הוא גם אחראי לכך שהפועל לא ספגה בשלב מוקדם יותר, עם שתי עצירות מדהימות מול איליה יבוריאן (אחד על אחד) וסקוט סילי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו