בין דמשק לטהרן

ביקורה של מזכירת המדינה האמריקנית, הילארי קלינטון, השבוע באזורנו הוקדש בעיקרו למאמץ לייצב ולחזק את הציר המתון מול איראן. קלינטון השתתפה בוועידה לשיקום עזה בשארם א-שייח' לצד 70 מדינות נוספות, שמרביתן ביקשו להעביר מסר ברור כי מצרים היא המפתח לפתרון שאלת עזה וכי שיקום הרצועה צריך להיעשות באמצעות הרשות הפלשתינית.

בטהרן מיהרו לכנס ועידה נגדית, שאף היא נועדה לגייס כספים לשיקום עזה ולתמיכה בחמאס. מנהיגי איראן ניצלו את האירוע כדי להשתלח בישראל, אלא שמרבית מדינות ערב בחרו דווקא להגיע למצרים. הגדילה לעשות ערב הסעודית, ששר החוץ שלה, סעוד אל-פייסל, אף קרא לאחדות ערבית מול האיום האיראני שהוא, לדעתו, האיום המשמעותי שבפניו ניצבים הערבים.

קלינטון המשיכה לירושלים, ומשם יצאה מפיה הבשורה כי ארה"ב מתעתדת לשלוח שני שליחים לסוריה במטרה לנסות ולחדש את הדיאלוג עם דמשק. הצהרה זו עוררה עניין ותהודה בישראל, הרבה מעבר למשמעותה האמיתית. ממשלו החדש של הנשיא אובאמה אכן מבקש לעלות על דרך חדשה במזרח התיכון, ויש בקרבו רבים הסבורים כי הדרך הטובה ביותר לטפל בבעיות האזור היא לנסות ולקרב את סוריה במטרה להרחיקה מאיראן. אבל בפועל - וודאי בהקשר הסורי - נוקט דווקא ממשלו זהירות והססנות וממתין, כפי שהעידה קלינטון עצמה, עד שהסורים יוכיחו כי הם שותפים ראויים.

אפשר אפוא ששליחים אמריקנים ישובו לפקוד את הבירה הסורית, ואולי אף ישוב אליה בקרוב השגריר האמריקני שעזב לפני ארבע שנים, אבל נראה שארה"ב גמרה אומר לתבוע מדמשק לשלם בעבור חימום היחסים. ומכיוון שהסורים אינם מגלים נכונות כלשהי ללכת לקראת האמריקנים - לא בהקשר הלבנוני, לא בהקשר הסיוע לחיזבאללה ולחמאס ולא בהקשר לברית ההדוקה עם איראן - אפשר להעריך כי המאמץ לקדם דיאלוג אמריקני-סורי יעלה בתוהו.

כך או אחרת, ממשלו של אובאמה משדר מסר ברור - סוריה אינה בהכרח הכתובת, ואם נגזר על ארה"ב להידבר עם הציר הרדיקלי באזור עדיף ללכת היישר אל הקודקוד - אל איראן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו