על החיים החדשים של בית"ר

1. מהדקה ה-15 ועד לסיום המחצית הראשונה, בית"ר ירושלים הצליחה להפוך פיגור לניצחון, בזכות צמד שערים נפלאים. הראשון של עמית בן שושן, לאחר מבצע קבוצתי מושלם והשני מבעיטה ארוכת טווח של כריסטיאן אלבארס.

2. באופן מפתיע, דווקא מכבי נתניה פתחה טוב יותר את המשחק עם השער של ביוואן פרנסמן מבעיטת עונשין, אחרי שגיאה קשה של החומה הבית"רית, שהתפרקה ברגע הבעיטה ואפשרה לכדור לעבור דרכה. לטברטקו קאלה אין חלק בשער הזה, כי החומה לא עשתה את העבודה.

במצב של 0:1 למכבי נתניה, עם הצפיפות על המגרש, נדמה היה שבית"ר ירושלים תתקשה לחזור למשחק, אך הכישרון הגדול הקיים בקבוצה הירושלמית הצליח להפוך את הקערה על פיה. ברק יצחקי המשיך את התקופה הטובה שלו ומקומו בנבחרת וקרדיט מגיע גם לראובן עטר שניהל את המשחק בצורה טובה.

3. מהצד השני ראינו גם את טביעת היד של לותר מתיאוס, הניכרת בקבוצתו. עם זאת, חשוב הוא שראינו שלנתניה אין בכלל רעיונות התקפיים וברגע שאיתי שכטר נסגר היטב, כמו היום על ידי אריק בנאדו הבלתי נגמר, אין לנתניה יכולת ליצר מצבי הבקעה, אלא ממצבים נייחים.

תמוהה בעיני היתה ההחלפה של דדי בן דיין, שלמרות שלא הבריק, מקומו על המגרש. כמו כן, אני לא מבין את החשבון שיש למתיאוס עם שליו מנשה, שאפילו לא הולבש ב-16 למשחק, אחרי שהביא לא מעט נקודות ומשחק אטרקטיבי.

עם התוצאות האחרונות והאליפות ששוב נראית בהישג יד, עטר והשחקנים שלו מזכירים לי את התזמורת על סיפון הטיטאניק, כשהם ממשיכים לנגן כל הדרך לשקיעת המועדון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו