הגולן שלנו: השיעור הכי טוב הוא המציאות

אתמול בבוקר קיבלתי הודעה מבני בן ה־18 העובד במטע של קיבוצנו, אורטל, שחבריו והוא פונו עקב נפילה בשטחנו; זליגה מהקרבות בקוניטרה. טוב, לא צריך לרחם עליהם יותר מדי, הם נלקחו לטיול ביהודיה. אך שוב, קיבלנו תזכורת למציאות שעימה אנו מתמודדים.

בסוריה מתנהלת מלחמת בני חושך בבני חושך אכזרית, שבצידה האחד איראן וחיזבאללה והרודן רב הטבחים אסד, ומצידה האחר ארגונים כדאעש וג'בהת א־נוסרה. וכדאי לזכור שחמישה ראשי ממשלה ישראלים ניסו למסור את הגולן למה שהיה פעם סוריה; מצב שבו השאלה היתה אם חופי הכנרת יהיו בשליטת דאעש או חיזבאללה.

במאבקנו נגד הנסיגה לאורך השנים השתמשנו בנימוקים רבים. על ראש שמחתנו העמדנו את הנימוק הציוני – מפעל ההתיישבות הנפלא שהקמנו, השורשים שנטענו בגולן הישראלי, כדי לעצב את גבולה של ישראל על פי צרכיה הקיומיים. העלינו טיעונים ביטחוניים והזהרנו מפני המשטר הסורי. ועל כך נאמר לנו שעמדתנו בנושא אינה אובייקטיבית. עובדה - המומחים, המזרחנים, הביטחוניסטים, טוענים אחרת. הרי אורי שגיא הודיע כבר בשלהי שנות ה־80 כי אסד חותר לשלום עם ישראל, וכי מה שמפריד בינינו לבין שלום קוסמי הוא מחווה קטנה ושולית של נסיגה מכל הגולן והחרבת מפעל ההתיישבות.

היום, כשכל מי שעיניו בראשו יודע שצדקנו במאבקנו, כשכל ישראלי סביר מבין עד כמה טעו הדוחפים לנסיגה, כשלמעט קומץ סרבני התפכחות הכל מבינים עד כמה חשוב הגולן לקיומה של ישראל – רעיון העוועים של נסיגה מהגולן מצא את המקום הראוי לו בפח האשפה של ההיסטוריה. ובמצב זה ראוי לזכור ולהזכיר – אלמלא ההתיישבות בגולן, הכל היה שונה. אלמלא ההתיישבות בגולן, היום דאעש וחיזבאללה היו נלחמים על השליטה בכנרת.

כל הטוב הזה, שזכתה לו מדינת ישראל, הוא בראש ובראשונה בזכותם של אותם חלוצים, רובם מקיבוצי עמק החולה, שבמשך 19 שנה חייהם היו סיוט תחת התוקפנות הסורית הרצחנית מהגולן – ההר שהיה כמפלצת וקיבל את כינוי האימים "הרמה הסורית", שקמו ועשו מעשה. מיד אחרי המלחמה הם החליטו לשנות את מהלך ההיסטוריה באמצעות הקמת התיישבות בגולן. חמישה שבועות בלבד אחרי המלחמה עלו החלוצים למחנה הסורי הנטוש עליקה – והשאר היסטוריה.

הם, החלוצים, הובילו והממשלה הלכה איתם, דחפה ועודדה. מן הראוי לציין בעיקר את שלושת המנהיגים שתמכו, דחפו והיו מעורבים כל כך במפעל הציוני הזה – ראש הממשלה לוי אשכול והשרים יגאל אלון וישראל גלילי. שליש מיישובי הגולן עד היום הוקמו בשנה וחצי שבין מלחמת ששת הימים לפטירתו של אשכול; הכל במעורבותו ובדחיפה אישית שלו.

14 שנים לאחר שחרור הגולן ותחילת ההתיישבות הציונית בו, סופח הגולן למדינת ישראל, עם קבלת חוק הגולן שהחיל עליו את החוק, המשפט והמינהל הישראליים. רה"מ מנחם בגין ראוי למלוא השבחים על הצעד מרחיק הראות והאמיץ הזה. אך גם צעד זה היה תוצאה של מאבק שניהלו תושבי הגולן במשך שנתיים וחצי. הוא לא היה קורה אלמלא ההתיישבות. במלאות יובל להתיישבות בגולן, אנו, תושבי הגולן, גאים בתרומה האדירה של מפעלנו לעתידה של מדינת ישראל.