"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תרזה מיי מול סוגיית הברקזיט

,עודכן

בצל הספקות לגבי עתידה הפוליטי של ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, החל השבוע בבריסל המו"מ בין האיחוד האירופי לממלכה המאוחדת על הברקזיט. מיי השמרנית, מתומכי עזיבת האיחוד, קיוותה להגיע לשיחות מצוידת במנדט עממי נרחב, אבל איבדה בבחירות את הרוב המוחלט שממנו נהנתה מפלגתה בפרלמנט והפכה תלויה בחסדי מפלגת "היוניוניסטים" הצפון־אירית – שאינה מוכנה ליישר קו עם עיקרי מדיניותה, וחשפה עצמה למרידה בשורות מפלגתה השמרנית.

בריטניה אמורה לעזוב את האיחוד בתוך שנתיים. מיי איימה לפני הבחירות לממש את הברקזיט, גם אם לא יושג הסכם על תנאי העזיבה והשת"פ העתידי בין הצדדים. אך ההימור הפנים־פוליטי הכושל שלה חייב אותה לרכך גישה. שר האוצר, פיליפ המונד, אמר שעזיבת האיחוד בלי הסכם תהיה "תוצאה רעה מאוד לבריטניה", וגם אנשי עסקים בכירים, בכלל זה משורות מפלגתה של מיי, הגבירו את הלחץ ל"עזיבה רכה", כלומר על בסיס הסכם שלא יגדע את כל מסגרות השת"פ עם אירופה. מנגד, מקורבי שר החוץ בוריס ג'ונסון, תומכי "העזיבה הנוקשה", הבהירו שאם מיי תרכך את עמדתה ביחס לתנאי המו"מ, היא תעמוד בפני מרידה פנימית.

את השינוי בעמדת בריטניה אפשר היה לראות בדבריו של הנציג הבריטי לשיחות הברקזיט, השר דיוויד דיוויס, בתום סבב השיחות הראשון: דיוויס, השייך למחנה "העזיבה הנוקשה", הציג קו פייסני למדי. "יש יותר דברים שמאחדים אותנו מאשר שמפרידים בינינו", אמר. מנגד, דווקא נציג האיחוד למו"מ, הצרפתי מישל ברנייה, נשמע הרבה יותר תקיף. "המטרה שלנו ברורה", הצהיר, "תחילה אנחנו צריכים להתמודד עם אי הוודאויות שנוצרו".

ברנייה מנה את שלושת האתגרים העיקריים במו"מ: גורל 3 מיליון אזרחי האיחוד שעברו לגור ולעבוד בבריטניה ומיליון הבריטים שגרים ועובדים במדינות האיחוד, הפיקוח על גבולות - בעיקר בין צפון אירלנד לאירלנד, ו"החשבון" של הגירושים: התחייבויות וההסכמים שכבר נחתמו ורכוש משותף.

גם אם מיי תקים ממשלת מיעוט, ספק אם זו תחזיק מעמד ימים רבים. יו"ר האופוזיציה ומנהיג הלייבור, ג'רמי קורבין, מאשים מצדו את המפלגה השמרנית בכך שהיא אינה במצב לשאת ולתת על הסכם ברקזיט טוב עבור בריטניה, ומצהיר שאם מיי אינה מסוגלת לקבל את תמיכת הפרלמנט, מפלגתו מוכנה לקחת אחריות להנהגת המדינה. קורבין אמנם התחייב לממש את הברקזיט, אך בבריטניה גוברים הקולות שנשמעים להחזיר את הגלגל לאחור, בטרם יהיה מאוחר מדי. כלומר, לקיים משאל מחודש על עזיבת האיחוד. הכאוס הפוליטי שנוצר בשבועות האחרונים מחזק את תקוותם של מתנגדי הברקזיט, שמאבקם עדיין אינו אבוד.

89% מהבריטים מעוניינים לקבל אזרחות נוספת. ובעוד הם מתחילים להבין את השלכות החלטתם לעזוב, סקר שנערך בעשר ממדינות האיחוד האירופי מצא שהברקזיט חיזק באופן משמעותי את תדמיתו החיובית של האיחוד – בכלל זה במדינות שנחשבו עד כה כעוינות לו. גם בבריטניה הביעו 54% מהנשאלים דעה חיובית על האיחוד. עם זאת, 70% מהנשאלים במדינות השונות דרשו שלממשלותיהם הלאומיות יינתנו סמכויות נרחבות לשלוט בוויזות ההגירה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלדד בק

חיפאי גאה. כתב "ישראל היום" באירופה. בעבר כתב לענייני ערבים בגל"צ וב"חדשות" וגם עורך חדשות החוץ של "הארץ". אחד העיתונאים הישראלים הבודדים שדיווחו ממדינות אויב כאיראן, סוריה, לבנון, עיראק ועוד. למד ערבית ואסלאם בסורבון בפריז. היה כתב בצרפת, באוסטריה ובגרמניה של כלי תקשורת ישראלים שונים ("ידיעות אחרונות", "מעריב"). פרסם שלושה ספרים: "מעבר לגבול - מסעות לארצות אסורות", "גרמניה, אחרת", "הקנצלרית - מרקל, ישראל והיהודים".

כדאילהכיר