מחול אחרון ופרידה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחול אחרון ופרידה

, עודכן
0

מתוך 38 הח"כים שנפרדים בימים אלה מהכנסת יש רבים שאין להצטער על לכתם, משום שתרומתם כפרלמנטרים היתה אפסית או זעומה. ברשימה בלתי מכובדת זו צריך להזכיר בראש וראשונה את שבעת חברי סיעת הגמלאים בראשות השרים רפי איתן ויעקב בן-יזרי. עד היום אולי לא שמעתם את שמותיהם חוץ, כמובן, ממשה שרוני שהרבה לצעוק ולהתלהם. אני מתכוון ליצחק זיו, יצחק גלנטי, אלחנן גלזר ושרה מרום שלו.

אליהם אפשר לצרף גם את שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, אשר מאז החלו החקירות נגדו בא לביקורים קצרים בכנסת וקיבל שכר, אבל לא עשה מאומה.

היו גם ח"כים בעייתיים אחרים. אנשים מכובדים ומשכילים בעלי מטען ויכולת שפשוט לא השתלבו בעבודה הפרלמנטרית, וודאי הצטערו שהגיעו לכנסת. כוונתי בעיקר לפרופ' שלמה ברזניץ (שהתפטר באמצע הקדנציה), פרופ' יצחק בן-ישראל ופרופ' מיכאל נודלמן, שלושתם מקדימה. היו גם ח"כים שמאוד השתדלו, אבל יכולתם היתה שולית למדי, כמו אליהו גבאי מהמפד"ל או יורם מרציאנו מהעבודה וגם יוסף שגל מישראל ביתנו. היתה גם אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו) שהפגינה חריצות רבה ופעלה ללא לאות בכישרון לא מבוטל, אבל בעוכריה עמדה פרשת התעודה המזויפת על השכלתה (ולכן הדיח אותה מנהיג מפלגתה, אביגדור ליברמן, מהרשימה).

לעומת זאת, אי אפשר שלא להצטער על פרישתם מהכנסת של ח"כים שתרומתם הפרלמנטרית היתה בולטת מאוד בכל תחום שבו עסקו. בהם אפשר למצוא, למשל, את רן כהן ממרצ (חוקק את חוק הדיור הציבורי והתמסר לעבודת ועדת החוץ והביטחון), זהבה גלאון, שבלטה בכל תחום שעסקה בו (ובעיקר בנושא סחר בנשים וזכויות האדם), יצחק לוי (שיזם הצעות חוק רבות בעיקר בתחומי החינוך והרווחה) וכן בני אלון (האיחוד הלאומי), קולט אביטל (עבודה) ומיכאל מלכיאור (מימד) ששירתו בכנסת שנים ארוכות והפגינו רצינות, חוכמה וחריצות.

אליהם יש לצרף כמה ח"כים שכיהנו רק קדנציה אחת ונעלמו רק משום שציבור הבוחרים שלהם לא ידע להעריך את יכולתם ותרומתם לפרלמנט. הבולטים שבהם היו פרופ' מנחם בן-ששון (קדימה) שבא מהאקדמיה אבל חיש מהר התאקלם בעבודה הפרלמנטרית ומילא במסירות רבה את תפקידו כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, נדיה חילו (עבודה) שפעלה בחריצות רבה כיו"ר הוועדה למען הילד, דוד טל (קדימה) שכיו"ר ועדת הכנסת גילה הגינות ונועם הליכות והקיבוצניק ואיש סיירת מטכ"ל אבשלום וילן (מרצ) שפעל במשך שנים בדבקות ובמסירות לחקיקת חוק המילואים.

במסגרת זו יש להזכיר גם את עמירה דותן מקדימה שהיתה קצינת ח"ן ראשית והחליטה לפרוש מרצונה אחרי קדנציה אחת, אך ללא ספק הפגינה יכולת ודבקות במשימה, בעיקר בטיפולה בפרשת יישובם מחדש של מפוני גוש קטיף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר