בין הדיווחים הפליליים בתחילת השבוע בלטה ידיעה ולפיה היחידה הארצית לחקירות הונאה ערכה חיפושים ועיכבה לחקירה שבעה חשודים הקשורים לחקירה המתנהלת בעניינו של אביגדור ליברמן.
ייאמר כבר בשלב זה: מיכל ליברמן ועו''ד יואב מני, בתו ועורך דינו של ליברמן, אינם עובדי ציבור, וכמוהם גם יתר חמשת החשודים האחרים. אך למרות אלה, בציבור הרחב התעוררה סדרה של שאלות: מדוע חקירת המשטרה נמשכת כל כך הרבה זמן? ואם כבר, מדוע בחרו דווקא בעיתוי כה רגיש, שבועיים לפני מועד הבחירות, לבצע פעילות אולי מתבקשת אך ללא ספק ראוותנית-
בשנים האחרונות הועלתה בכלי התקשורת סוגיית חקירותיו המתמשכות של ליברמן. יועציו המשפטיים אף עתרו במטרה להשיג הכרעה, בדרך של סגירת תיק או הגשת כתב אישום. הקיבה הציבורית מתקשה לעכל חקירה הנלעסת בין שיני החוקרים כעשר שנים.
ולכן, בצדק, החקירה שנפתחה ב-2001 ושעניינה במימון בחירות - נגנזה. אלא מה? ככל שניתן להבין, היא היוותה בסיס לחקירה חדשה שעל פתיחתה הורה ב-2006 לא אחר מאשר היועמ''ש.
מאז טרם חלפו אפילו שלוש שנים. זה לא מעט, אך עדיין סביר, בהתחשב בכך שהפעם שיני החוקרים לא נוגסים באוכל סתמי אלא בתפריט עשיר - אם כי לא אנין טעם - כגון חשד לשוחד, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה, שיבוש והדחה בחקירה.
אך מבחינת עורכי דינו של ליברמן, מדוע לא לעכב את העיון במסמכים שנתפסו? זו זכותם המשפטית. ואם ידחה בית המשפט את ערר החשוד, מדוע לא לערער לבית המשפט הממונה? גם זו זכותם. וכך הלאה והלאה, וכך נדחים למשך זמן רב ענייני החקירה המתעכבת.
כאמור, זו זכותם החוקית של עורכי הדין של ליברמן לגרום לעיכובים, אך כאן יש לסגור מעגל ולקבוע קטגורית: גם למערכות אכיפת החוק יש זכויות המהוות מסד לבניין החובה העיקרית שלהן - מיצוי החקירה תוך חתירה לחקר האמת!
והנה עתה נתפסו אצל עורך דינו מסמכים היכולים לשפוך אור ולסייע לחקר האמת, ובינתיים קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי ''התמונה המצטיירת, שעוגנה בתשתית ראייתית ולא בהכרח במידעים, היא תמונה מדאיגה, המצביעה על מעורבות לכאורית של ליברמן, של בתו וגם של עו''ד יואב מני במעשים שדבק בהם יותר מאשר גוון של פלילי''.
1.1913 איננו תאריך היסטורי אלא מספר הנחייתו של היועמ"ש בדבר מדיניות התביעה והאכיפה לפני הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות.
בהנחייתו מבדיל מזוז בין התלונות המוגשות בסמוך למועד הבחירות (שלגביהן אפשר לסבור כי קיימת אפשרות שהן מניפולטיביות) לבין הטיפול בתיקים של נבחרי ציבור המצויים בעיצומה של חקירה שוטפת, טיפול שחייב, לדברי היועמ''ש, להמשך כסדרו וללא כל השהיה!
ראוי לציין כי במקרה ליברמן נהגו החוקרים לפנים משורת הדין ואף ששבעת החשודים אינם עובדי ציבור, התייעצו החוקרים עם היועץ וקיבלו אישור לפעולתם. בנוסף, יש לשבח את ח''כ ליברמן שלא הגיב בגנות החוקרים. עורך דינו מסר לכלי התקשורת כי ההתנגדות איננה לניהול החקירה אלא לעיתויה בלבד.
מה יכול היה לקרות אילו החיפוש היה נערך בעוד כשבועיים? אין לדעת. בכל מקרה, אין שום סיבה לחשוד ברוע לב של משטרה מגמתית!
מוטב לדעת, במגבלות החוק, כמה שיותר על אודות כל מפלגה, על מצעה ועל העומד בראשה. הציבור הישראלי מספיק בוגר וחכם להבדיל בין חשדות לעובדות.
הכותב הוא ניצב לשעבר במשטרה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו