בהאג הם לא יעמדו לדין

המשפט הבינלאומי מציב שני מסלולים אפשריים להעמדה לדין של חשודים בביצוע פשעי מלחמה.

הנתיב הראשון והריאלי יותר ביחס לקצינים, ואף לאנשי ממשל ישראלים, הוא מימוש סמכות השיפוט הפלילית האוניברסלית ביחס לפשעי מלחמה במדינות שונות.

כמה מדינות, בעיקר אירופיות, חקקו בשנים האחרונות חוקים המאפשרים לרשויות התביעה שלהן להעמיד לדין חשודים בביצוע פשעי מלחמה אף בהיעדר כל קשר בין האירועים שבמסגרתם התרחשו לכאורה פשעים אלה לבין המדינה המבקשת לפתוח בהליך פלילי.

סוגי העבירות העיקריים שבגינם עלולים קציני צה"ל לעמוד לדין הם פגיעה מכוונת באזרחים ופגיעה בלתי מידתית באזרחים, שבה הנזק שנגרם לאוכלוסייה או למטרות אזרחיות עולה באופן משמעותי על היתרון הצבאי שהיה צפוי מן המבצע כולו או מתקיפה מסוימת.

הנתיב השני הוא העמדה לדין בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג. בית דין זה פועל כמוסד אשר חוקר אירועים שיש בהם חשד לביצוע פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ופשע השמדת עם.

ואולם, כללי סמכות השיפוט של בית הדין הופכים אפשרות זו לבלתי ריאלית. בית הדין מוסמך לחקור ולהעמיד לדין חשודים בביצוע פשעים שבוצעו או בשטח מדינה החברה באמנת רומא (שהקימה את בית הדין) או על ידי אזרחים של מדינה חברה באמנה.

אפשרות נוספת היא לחקור ולהעמיד 110לדין מדינות או אזרחים שמועצת הביטחון של האו"ם הורתה לחקור.

מכיוון שרצועת עזה אינה שטח של מדינה החברה באמנה, מאחר שישראל אינה חברה באמנה, ומאחר שבמועצת הביטחון יעמוד, ככל הנראה, הווטו האמריקני לזכות ישראל - העמדה לדין בבית הדין הבינלאומי הפלילי אינה אפשרות ממשית.

הכותבת היא מרצה למשפט בינלאומי, מכללת שערי משפט