קלי דעת | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קלי דעת

, עודכן
0

אני קורא את דעתם של כמה כותבי טורים, חלקם ידועים מאוד, באשר למהלכיה של ממשלת ישראל בכל הקשור בלחימה בעזה, ומוכרח לומר שאינני ממש יורד לסוף דעתם. את האחריות אני כמובן מקבל על עצמי. חלקם מעבירים ביקורת שמקורה בייסורי מצפון על ההרס שנגרם בעזה ועל הפגיעה הקשה במספר לא מועט של תושביה. חלקם סבורים שהגזמנו בעוצמת הלחימה, ושהשתמשנו שימוש יתר בשפת הכוח.

ואולם, בכל הטורים האלה לא מצאתי ולו אלטרנטיבה אופרטיבית אחת היכולה לתת תשובת אמת כיצד למנוע את ירי הטילים לעבר ריכוזי האוכלוסייה בישראל. מה הציע גרוסמן במאמרו המפורסם? "לישראל, שהיא חזקה יותר, יש יכולת השפעה עצומה על מידת האלימות של הסכסוך כולו". פתרון מעורפל שאינו מהווה מתווה פעולה בהתמודדות עם המציאות החמורה.

האמת היא שכל אלה המבקרים את פעולת הממשלה בעזה מבחינת עוצמתה נכשלו בהבנת הסיבה העיקרית שבגינה יצאנו למלחמה הזו. על פניו, מטרת המלחמה בעזה היתה לשבור את כוחו של החמאס ולגרום לו לחדול מלשגר פגזים ורקטות אל ישראל. אבל זוהי מטרה המוגבלת למבצע הצבאי בלבד. מטרת המלחמה רחבה יותר. היא יורדת לשורשי קיומה של ישראל.

המלחמה הזו מהווה חלק ממאבק כולל, מקיף ובעל משמעות אסטרטגית ומדינית רחבת היקף. זהו מאבק על עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית ועל יצירת כוח הרתעה המבטיח קיום זה.

מדינה המרשה שארגוני טרור הפועלים מתוך שטחן של מדינות אחרות, או מתוך שטח שהשליטה בו נתונה בידי כוח זר, יירו לתוך שטחה רקטות ופגזים במטרה להרוג ולזרוע הרס - מאבדת מריבונותה. במובן זה, גם הניסיון להקים מערכת מתוחכמת דוגמת ה"נאוטילוס" ליירוט טילים ופגזים אינו התשובה, שכן עצם הירי לכיוון שטחה של מדינת ישראל מהווה כשלעצמו פגיעה בריבונותה.

השגיאה שישראל עשתה שייכת לעבר. היא היתה חייבת להגיב, בחריפות ובאופן מיידי, מהיום שבו נורה הפגז הראשון לשטחה על מנת לקבע עיקרון חד וברור, שלפיו לא נרשה בשום פנים ואופן את אובדן או צמצום הריבונות שלנו. אם היינו נוהגים כך ולא היינו מגלים התאפקות יתר, לא היינו מגיעים למצב שבו היה צריך לנהל את המלחמה הנוכחית בהיקף ובעומק שבהם נוהלה.

אם מישהו ממבקרי המלחמה סבור שישראל הפריזה בשימוש בכוח וצריכה היתה להמשיך ולנהוג בהתאפקות, שיאמר בפשטות כי דעתו היא שאנו צריכים להסכים למצב שבו נמשיך דרך קבע לספוג את ירי הטילים והפגזים של ארגוני הטרור אל תוך שטחה של המדינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר