פעם עיתונאי היה אמור להיות צודק. היום מצופה ממנו להיות באופנה. פעם הוא שאף לרצות את המוסר המקצועי שלו. היום הוא מבקש, לפני הכל, לרצות את העורך שלו, שמבקש בתורו לרצות את דעת הקהל.
פעם עיתונאי היה אולי לומד את הסכסוך בין חמאס לישראל. בטיסה ליעד הסיקור הוא היה אולי בודק את העובדות ומגלה (כי הוא שכח) כיצד ישראל נסוגה מעזה בקיץ 2005, ומאז חטפה אלפי טילים וכיצד שדרות (כן, יש עיר כזאת) הפכה לבת ערובה של טילי הקסאם.
לפני שהדיילת החיננית היתה מגיעה עם המגש, הוא בטח היה מספיק עוד לקרוא (ברפרוף) מהחומר שהביא כי היתה הפסקת אש בין ישראל לחמאס. ביום רביעי, לפני שבוע, בזמן ארוחת חג המולד המסורתית והנעימה נחתו 60 רקטות על שטח ישראל. בזמן שהוא העניק וקיבל מתנות חג - גם ישראל, למרות או בגלל יהדותה, קיבלה משהו - רקטות ופצצות.
אבל בשבת ישראל, בעוונותיה, הגיבה. "קורבנות" היתה הכותרת של מאמר המערכת של העיתון הצרפתי "ליברסיון". תושבי שדרות? אשקלון? מה איתכם, העורך הבכיר והידוע לורן ז'פרה מתייחס לתושבי עזה. "אכזרית ולא מידתית", הוא כותב, "הכיצד ניתן להגדיר אחרת את התקיפה המאסיבית של חיל האוויר הישראלי בעזה-".
באותו מאמר ז'פרה אמנם מתייחס להתקפות הרקטות של חמאס (תודה, לורן), אבל מסביר כי הקורבנות שגרמה ישראל הם פי מאה רבים יותר מאז סיום הפסקת האש.
תושבי הדרום יכולים גם הם להצטרף לתקשורת העולמית ולהתלונן על "חוסר מידתיות" - של הסיקור הלקוי של מה שהם חטפו במשך שנים ארוכות מהחמאס, ולא הפוך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו