הכרעה לאומית | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הכרעה לאומית

, עודכן
0

כצפוי התחילו להישמע קולות כי נוכח המבצע בעזה - יש לדחות את מועד הבחירות. ההנמקות ידועות ואף מעט משכנעות: אנו במצב של מלחמה או חצי מלחמה; דרושה אחדות לאומית; וכמובן, אסור שהמבצע ינוצל לצורכי הסברה של המפלגות המתחרות.

פובליציסט ידוע בעיתון מוביל אף כתב כי הצורך בבחירות היה מלכתחילה מוטל בספק. לדבריו, אין הבדלי השקפות מהותיים בתחום הכלכלה ובתחום מדיניות החוץ המצדיקים בחירות, שכן כולנו מסכימים שהיה צורך במבצע נגד חמאס. אילו היינו ממשיכים בהיגיון זה, ניתן היה לבטל את הבחירות כליל או לקיימן אחת לעשור, בהתאם להשקפותיהם של כותבי טורים על מהות המחלוקת שבין המפלגות.

אלא שהצורך האמיתי בבחירות נובע על רקע חילוקי דעות עמוקים בכל הקשור למדיניות החוץ שלנו. הדילמה אינה אם לצאת למלחמה מול חמאס, אלא כיצד מונעים שחיקה הדרגתית שכתוצאה ממנה כמעט כל שטחה של ישראל מרושת בטווח הטילים.

ההכרעות שעל ישראל לקבל נעוצות בדרך שבה היא תצטרך לבחור בכל הנוגע להתנהלותה מול חמאס, הרשות הפלשתינית, חיזבאללה וסוריה. אלו שאלות הרות גורל. ההתפתחות בתחום הביטחון מאז ההתנתקות מחייבת חשיבה מחדש. היא טעונה הכרעות לאומיות באשר לקו המדיני כדי לבצר ולקדם את ביטחון המדינה. דווקא המלחמה הנוכחית, על אף מגבלותיה, מחייבת חשבון נפש נוקב.

האתגרים העומדים בפני המדינה עצומים, ושונים מכל תנאי המלחמה שידענו עד היום. זו בדיוק התקופה שבה כל מפלגה תצטרך לומר לציבור כיצד ברצונה להתמודד עם אתגר זה. העובדה שהמפלגות תצטרכנה לשנות את מערך ההסברה שלהן ולנהוג באחריות לאומית אינה כה גרועה. להפך, הציבור יוכל לשפוט אותן גם על פי התנהגותן במציאות הנוכחית.

יש לזכור, איננו נמצאים במצב של מלחמה טוטאלית. אסור לנפח את מימדי המבצע כאילו היתה זו מלחמה המצדיקה את דחיית הבחירות - מהלך שבוצע רק פעמיים מיום הקמתה של ישראל. כדי להצדיק מהלך שכזה צריך להתקיים מצב של מלחמה טוטאלית, כפי שהיה במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. מה גם שדחיית הבחירות, לאחר שנקבעו בחוק, תשדרג את חשיבות החמאס. עצם הדחייה תזקוף נקודות לזכותו. כל שינוי באורחות חייה של המדינה ייחשב תמיד כהישג לחמאס ויעצים את מימדיו.

מה שצריך להטריד אותנו היום הוא לא השאלה אם לדחות את הבחירות, אלא העובדה שלפנינו מערכת בחירות ארוכה מדי. דווקא קיצור תקופה זו בהחלט היה מיטיב עם העם היושב בציון. אין צורך במערכת הסברה ארוכה הזרועה בסיסמאות ריקות מתוכן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר