עכשיו מעונן | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עכשיו מעונן

, עודכן

"גנרל חורף", במהדורתו המזרח-תיכונית הקלושה, הצליח אתמול לחבל בקווי התקשורת ולזרוע מבוכה בשרשרת הפיקוד הישראלית. די היה בתחזית למזג אוויר מעונן עד מעונן חלקית כדי לחשוף בקיעים ראשונים בין הדרג הצבאי למדיני וחילוקי דעות בין מקבלי ההחלטות לבין עצמם. ארבעה ימים של נחישות, איתנות ואחדות השורה לכאורה איימו להתפוגג, לפחות זמנית, בתוך סמטוחה ישראלית צפויה עד עייפה של גרסאות סותרות, ספינים והכחשות.

רעיון ה"הפוגה ההומניטרית" בת 48 השעות - שיצא מבית מדרשו של שר החוץ הצרפתי ברנרד קושנר וזכה אתמול לתמיכה מוקדמת של שר הביטחון אהוד ברק - חופף, במקרה או שלא במקרה, את אורכה של תקופת העננות המונעת, לכאורה, חיפוי אווירי למתקפה קרקעית בעזה.

אי אפשר לפסול את האפשרות שבעתיד יוסבר שמדובר בתכסיס השהיה מתוחכם שנועד לצבור נקודות זכות בדעת הקהל הבינלאומית בעוד צה"ל ממשיך לאגור כוחות לקראת מתקפה - אבל בינתיים נתגלעה פרצה פומבית מזיקה בחומת הנחישות הישראלית, ונוצר רושם מסוכן של בלבול מדאיג בצמרת.

כי בניגוד לטענות ה"תחזיקו אותי, תחזיקו אותי" על לחץ מדיני אינטנסיבי, אין לעת עתה שום כורח בינלאומי המחייב את ישראל להרפות מהחמאס. התמונות המשודרות בטלוויזיות הזרות אמנם קשות - אך רוב פקידי העולם ימשיכו להתאושש מחגיגות הסילבסטר עד יום שני הבא לפחות, הממשל האמריקני היוצא עדיין נותן לישראל צ'ק פתוח שלא היה מבייש את מרכז הליכוד ואילו שר החוץ הצ'כי, בקרוב יושב ראש האיחוד האירופי, ככל הנראה מצביע ליברמן. ואם בכלל יש הצעה רצינית על הפרק, מקורה איננו בצרפת, אלא ביוזמה המשותפת של מצרים וטורקיה, שיש בה תשתית אפשרית להפסקת אש ארוכת-טווח - אך היא עדיין מוקדמת.

שכן לצד הפגיעות המשמעותיות והאבידות הקשות שספג מידי חיל האוויר הישראלי, החמאס ממשיך לצבור הישגים, ולו סמליים - כמו פגיעת הגראדים אמש בבאר שבע - שמעניקים לארגון הילה של התנגדות הרואית וניצחון היסטורי בקרב הפלשתינים והעולם הערבי. במצב הזה, הפוגה או הפסקת אש כבר עכשיו ייתפסו כתבוסה ישראלית, והנפגעים והסבל שנגרמו לישראל - ולמעשה גם אלה שגרמה בצד השני - יהיו כקורבנות שווא.

דעת הקהל הישראלית נעה ונדה בין דוד גרוסמן למוישה גרויס, בין קריאה להפסקת אש מיידית וחד-צדדית, כפי שהציע גרוסמן הבוקר מעל דפי "הארץ", לבין תביעה הזויה למלחמה טוטאלית רבת-נפגעים, עד הסוף המר. תפקידה של הממשלה לקבוע מטרת מלחמה ראויה ורציונלית המצויה בין שני קטבים אלה, אבל אמש התברר שמקבלי ההחלטות, למרות המלצות ועדת וינוגרד, טרם גיבשו את דעתם, ומעכשיו החשש גובר, כמו בפעם הקודמת, והאופק שוב מתקדר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

חמי שלו

מבכירי הפרשנים המדיניים בישראל בשנים האחרונות. החל את הקריירה העיתונאית באמצע שנות ה-80, ושימש ככתב ופרשן מדיני בעיתונים "ג'רוזלם פוסט", "דבר" ו"מעריב".במהלך שנות ה-90, יזם ופיתח את סקרי דעת הקהל הפוליטיים. אורח קבוע ברשתות חדשות בינלאומיות, ושימש תכופות כ"פרשן הבית" של רשת CNN משמש גם כפרשן בישראל של העיתון האמריקני-יהודי "פורוורד", ובשנים האחרונות היה עורך המשנה של העיתון היהודי באוסטרליה.

כדאי להכיר