יכולת מודיעינית יוצאת מן הכלל

לצה"ל מקורות איסוף מגוונים. חלקם טכניים וחלקם אנושיים. רצועת עזה היא מקום לא גדול, שהיינו בו פעם, ולכן אנחנו יודעים עליו הרבה יותר ממה שהצד השני חושב שאנחנו יודעים.

הבעיה היא שצה"ל לא נוכח בעזה כבר שנים. ברור שבמקום שבו אתה נמצא קל יותר לאסוף מודיעין מאשר במקום שבו אתה לא נמצא. אבל למרות זאת, צה"ל הפגין במערכה הנוכחית יכולת מודיעינית יוצאת מן הכלל והוכיח שביכולתו לסגור את הפערים מבחינת איסוף החומר המודיעיני גם מחוץ לעזה.

כדי להתגבר על העובדה שישראל לא נמצאת בעזה, נעשה שימוש נרחב באמצעים אלקטרוניים ובמערך אמצעי צילום שמעבירים מידע מודיעיני.

במלחמת לבנון השנייה לא היו הרבה כשלים שקשורים ביכולת המודיעינית של ישראל, אבל היו ליקויים קטנים. הפעולה הצבאית בעזה מלמדת שהרבה מאוד מהלקחים של מלחמת לבנון השנייה הופקו, כך שגם הליקויים הקטנים שהתגלו שם תוקנו.

היעדים החמאסיים שהותקפו הם יעדים ששימשו את חמאס כמחסני תחמושת, בסיסי אימונים, מנהרות וכל מה שמסייע לתנועה לפגוע בישראל. הדגש הוא בפגיעה בחמאס, ולא באזרחים חפים מפשע. חשוב לציין כי כל מה שעשינו עד עכשיו הוא רק חלק קטן ממה שאפשר לעשות.

חמאס הוא לא רק ארגון טרור, הוא גם השלטון בעזה. יש יעדי שלטון שבהם עוד אפשר לפגוע. אני לא יודע אם בתוכנית של צה"ל כלול גם נושא החיסולים של בכירי הארגון, אבל לא הייתי פוסל את האפשרות - במלחמה כמו במלחמה.

אם המטרות נמצאות בתוך אוכלוסייה חפה מפשע, הנוהל בצה"ל הוא להזהיר את האוכלוסייה ורק אז לתקוף. ישראל לא רוצה לפגוע באוכלוסייה חפה מפשע. הבעיה היא שחמאס מנצל את העובדה הזאת ומשתמש באזרחים כמגן אנושי. באופן עקרוני יכול להיות שצה"ל נאלץ לוותר על מטרות מסיבה זו.