כראש עיר שאף פעם לא היתה תחת איום ממוקד כפי שאנו חווים כיום (מעבר לאיום כללי על מדינת ישראל), אני מרגיש אחריות כבדה. אני מתחיל קדנציה שנייה בתפקיד, ותושב העיר כבר 40 שנה. יש לי משפחה וילדים בעיר הזאת וחלוקת התפקידים ביני לבין אשתי ברורה - היא דואגת לילדים ואני דואג לעיר. אין עניין של פחד, אנחנו משתדלים לתת דוגמה אישית וסומכים על צה"ל. הערב הראשון שלאחר תחילת המבצע היה שקט בקריית גת והחיים נמשכו כרגיל עד כמה שניתן, אבל אפשר היה להרגיש את המתח והדריכות. בעירייה לא לקחנו צ'אנס וכבר לפני שנה וחצי התחלנו להיערך למצבי חירום, ולבדוק את המקלטים בהעיר. המקלטים הציבוריים חדשים והפעילים שמשמשים ביומיום כמקום לפעילות עמותות או בתי כנסת, נמצאים במצב טוב וערוכים לכל תרחיש. גם המקלטים הישנים - בני 40 שנה ויותר - עברו פיקוח ושיפור ברמת התחזוקה והמיגון. בקריית גת יש כ-2,000 מקלטים פרטיים וכל הדיירים קיבלו הנחיות מדויקות מה לעשות במקרה חירום וכיצד "להכשיר" את המקלטים. כידוע בתקופה כזו, הבעיה העיקרית של התושבים היא בעיית המתח והחרדה, וישנן אוכלוסיות רגישות יותר - לכן, העובדים הסוציאליים מיפו את בעלי הצרכים המיוחדים וערוכים להגיש סיוע בכל דקה. כחלק מהמוכנות הותקנה בעיר לפני כחצי שנה מערכת התראה שהופעלה אתמול בשעה שתיים בצהריים. מיד לאחר מכן נפתח חדר המצב החדש של העירייה ומרכז הדחק לנפגעי חרדה. אנחנו מקווים שלא נצטרך להשתמש בכל מתקני הביטחון ולהפעיל את כל האמצעים, ותושבי העיר והדרום בכלל יוכלו לישון בשקט וברוגע.
בלי פחד, עם הרבה אחריות
, עודכן
