מחיר היוהרה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחיר היוהרה

, עודכן
0

חמאס שילם אתמול מחיר ראשון על שחטא ביוהרה, וטעה בהערכתו את ישראל ואת סובלנותה. עכשיו ישראל צריכה להישמר שלא לטעות במה שביכולתה להשיג במבצע "עופרת יצוקה".

ראש הממשלה ושר הביטחון נזהרו אתמול מלקבוע יעדים כמו הפסקת ירי הרקטות לישראל. שניהם קראו את דו"ח וינוגרד (אחד מהם אף היה הנפגע העיקרי שלו) ויודעים היטב מה משמעות יעדים שלא עומדים בהם. במילים פשוטות: צה"ל לא באמת יכול להוריד את הירי לאפס, בשביל זה צריך לכבוש את עזה כולה ולשבת בה הרבה שנים. את זה אף אחד לא רוצה, ולכן ההגדרה היחידה שניתנה היא "יצירת מציאות ביטחונית חדשה בדרום".

מבחינת צה"ל, המציאות הזאת היא לא לעקר מחמאס את היכולת לירות, אבל כן לעקר ממנו את הרצון לעשות זאת להרבה מאוד זמן. ולכן, למתכנני הפעולה היה כל כך חשוב לשמור על אלמנט ההפתעה; הרצון היה לייצר הלם מוחלט ברצועה מהיקף הנפגעים, מהדיוק בפגיעה ומכך שישראל מוכנה להשתגע.

התנהלות החמאס אתמול מעידה שההפתעה אכן הושגה, וההלם בצד הפלשתיני רב. שרשרת הפיקוד של חמאס נקטעה, ראשיו (אלה שלא נפגעו) ירדו למחתרת, פעיליו מפחדים לצאת לשטח מחשש שיחוסלו. אבל כל זה היה טוב לאתמול; היום מתחיל יום חדש, ומבחינת חמאס זה יום של נקמה ושיקום הגאווה.

צריך לקוות שצה"ל שמר עוד כמה קלפים בשרוול, כאלה שישבשו גם את הירי של מחר. ניסיון לבנון מלמד שכמות המטרות קטנה במהירות, ובמקביל חלה עלייה מדאיגה בהיקף הטעויות. בשטח כל כך צפוף, שבו מקפידים המחבלים לפעול מתוך האוכלוסייה (ובתקווה שתיפגע), זה מתכון מסוכן לטעות שעלולה לסכן את הצלחת הפעולה.

לכן צריכה ישראל להיות צנועה ביעדים שהיא מציבה לעצמה, ולקוות שהם יושגו במהירות. אמש נדמה היה כי הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות המשך הלחץ המאסיבי של תקיפות מהאוויר (אולי בשילוב מהלך קרקעי מצומצם), בעיקר כאלה שיאיימו במישרין על הנהגת החמאס ויגרמו לה להבין שאם לא תשנה מדרכה - סיכויה לשרוד קלושים ביותר. הדרך הזאת כבר הוכיחה את עצמה בעבר כמתכון לשקט בדרום, ורק היא עשויה גם להניע במשהו את המו"מ התקוע לשחרורו של גלעד שליט.

ועוד הערת אזהרה: המעשה הצבאי לבדו לא באמת ישנה את המצב בדרום. הוא ייצר פלטפורמה, הזדמנות, הרתעה - הוא לא יכול לייצר הסדרה מדינית. לשם כך צריכה הממשלה לפעול כבר היום מול הגורמים השפויים ברשות הפלשתינית, מול המצרים והירדנים, מול ארה"ב ואירופה ומול האו"ם. בסופו של דבר, זה מה שייתן לצה"ל את האוויר הדרוש להשגת היעדים הלא מוצהרים, ולישראל - את ההזדמנות להשיג שינוי אמיתי של המציאות בדרום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר