משחקים ברגיעה

עוד בטרם קופלו הדגלים בעצרת החגיגית שקיים החמאס בעזה במלאות 21 שנים להקמתו של הארגון, וכבר היה בדמשק מי שמיהר לצנן את התלהבותם של החוגגים.

וכך, בעוד בעצרת בעזה הבטיח ראש ממשלת החמאס, איסמעיל הנייה, כי ארגונו לא יפר את הרגיעה עם ישראל, הודיע באותו הזמן בדמשק ראש הלשכה המדינית של הארגון, חאלד משעל, כי החמאס החליט שלא להאריך את הרגיעה וכי הוא אינו מחויב לה יותר.

למי להאמין, להנייה מעזה או למשעל מדמשק? כנראה לשניהם. שהרי יש בין אנשי החמאס הסוברים כי הרגיעה עודנה משרתת את הארגון ובעיקר מאפשרת לו להוסיף לחזק את שלטונו בעזה, ומשום כך עליו להוסיף ולשמור עליה. ומנגד, ישנם מקרב אנשי החמאס הסבורים כי הרגיעה לא הניבה את הפירות המקווים ובעיקר לא הביאה להסרת המצור הישראלי על עזה ההופך את חיי תושביה לבלתי נסבלים.

אבל דבר אחד משותף לכל אנשי החמאס - התחושה כי ממשלת ישראל מעוניינת בהארכת הרגיעה בכל מחיר וחוששת מפני הסלמה והתלקחות ערב הבחירות הכלליות בישראל.

התוצאה היא שהחמאס מוכן להמר, לאיים ואף לאפשר גלישה לאלימות בתקווה כי ממשלת ישראל, הנואשת לשמור על הרגיעה, תסכים לשדרג את הסכם הרגיעה עם החמאס ובכך תעניק לארגון זה הישג חשוב.

וכך מתנער ארגון החמאס מן הרגיעה אבל בה בעת שולח מסרים כי הוא נכון להאריכה על פי תנאיו. הבעיה היא שלמול החמאס מתייצבת ממשלה ישראלית העסוקה במערכת הבחירות הקרבה ושאינה יכולה או אף מוכנה להתמודד עם החמאס במגרשו שלו.

יש להניח כי בסופו של דבר, בעוד כמה שבועות של ירי קסאמים, יגיעו שני הצדדים להסכמה ביניהם על הארכת הרגיעה, אבל את ההתלקחות הגדולה העתידה עוד לפרוץ, איש כנראה לא יוכל למנוע - לא ממשלת ישראל ואף לא מנהיגי החמאס המבקשים, אמנם, למנוע בערה גדולה, אך בפועל מלבים את האש בהצהרותיהם ובמעשיהם.

הכותב הוא ראש מרכז דיין ללימודי המזה"ת באוניברסיטת תל אביב

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו