בין יריבות לידידות
, עודכן
אם יבדקו את נתוני ההגירה לתל אביב, סביר להניח שחיפאים יהיו במקום הראשון. מספיק שתעשו היום סיבוב בברים התל-אביביים במהלך המשחק, וכבר תחשבו שאתם בעמק האלכוהול.
מאז ומתמיד לחיפאים באשר הם יש חלום לחיות בעיר הגדולה. בניגוד לגאוותנות הירושלמית, זו שמתקיימת בהתרסה גם בתוך הבועה, החיפאים משילים מעצמם כל סממן זהות כאשר הם מגיעים לתל אביב - חוץ מקבוצת הכדורגל שלהם. מקור הגאווה של אנשי הנמל.
בדינמיקה שבין הקבוצות התל-אביביות למכבי חיפה יש חלוקה ברורה: החיפאים שונאים את הצד הצהוב של העיר יותר מכל קבוצה אחרת בליגה (במיוחד בעונות כאלה, שאין בהן דרבי עירוני), ואילו את האדומים החיפאים שונאים כי צריך. כי ככה זה שקבוצה גונבת לך אליפות בגול מאופסייד.
התל-אביבים עצמם לא מייחסים חשיבות לירוקים ב"מדד השנאה". להפך, הם מעדיפים שהם ייקחו אליפות ולא היריבה העירונית, או חלילה בית"ר ירושלים. כשחיפה שיחקה בליגת האלופות, לאף אחד לא באמת שינה אם היא תצליח או לא. כשהפועל שיחקה בגביע אופ"א, אוהדי מכבי הודו למילאן על ההדחה.
לכן, אל תצפו היום לדם חם על המגרש בקריית אליעזר. לפנינו יריבות ספורטיבית בין שני מועדונים שבסך הכל פועלים בשיתוף פעולה. השחקנים בשתי הקבוצות מבלים באותם המקומות, ואלי גוטמן בכלל חלם לאמן בקבוצה הירוקה שמולה הוא משחק הערב.
אז אולי בטלוויזיה הבטיחו לכם משחק עונה עם כל המטענים, אבל בפועל גם אוהדי הפועל ת"א וגם אוהדי מכבי חיפה יחיו בשלום עם העובדה שאם אחת מהן לא תיקח אליפות, עדיף שזו תהיה היריבה שתשחק מולה הערב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו