משחק קצוות

יכול להיות שזו הטראומה מההפסד לנתניה, יכול להיות שזו סתם זהירות אחרי התיקו של נתניה שלשום, אבל ההחלטה של אלישע לוי לוותר על כישרון אדיר כמו אייל גולסה לטובת שחקן בשלהי הקריירה שלו כמו גוסטבו בוקולי - בעצם משחקת לידיים של הפועל ת"א.

בוקולי היה שחקן נפלא, אך הדגש הוא על היה. בעצם, מהעונה שעברה מדובר בצל של השחקן שאיפשר לרוני לוי לקחת אליפויות בלי לאמן בכלל. היכולת הטכנית עדיין עימו והוא גם יכול לכבוש לפעמים, אבל המהירות כבר לא קיימת וכוח פיזי אף פעם לא היה התחום החזק שלו.

הפועל ת"א, כפי שהיה נגד בית"ר ומכבי ת"א, היא קבוצה שמעדיפה להתגונן ולצאת קדימה במהירות. לא משנה אם זה בוקולי, גולסה, כיאל, קולמה או כל מי שלא יבחר לוי להעלות בהרכב - הפועל לא תשתלט על המרכז, מתוך בחירה. לכן, עיקר ההתמודדות יהיה בשני קצות המגרש – ההתקפה הירוקה מול ההגנה האדומה המעובה, וההתקפה של יבואה ו-ורמוט מול ההגנה החסרה של חיפה. במקרים כאלה דווקא היכולת האישית הגבוהה של גולסה היתה יכולה לתת לחיפה הרבה יותר כלים כדי לפרוץ את הבונקר של גוטמן.

מצד שני, המפתח של הפועל יהיה לא לספוג במחצית הראשונה. לאדומים יש מסורת של חוסר הצלחות בקריית אליעזר, ומי כמו גוטמן ואבוקסיס מכירים את הסטטיסטיקה. מול בית"ר י-ם ומכבי ת"א. ברגע שחלפו להן 45 הדקות הראשונות והקבוצה הכביכול בכירה לא הצליחה לכבוש, הלחץ עבר אליה והפועל עקצה למרות שלא היתה זכאית ליותר מתיקו. בכל המקרים הללו מי שעשה את ההבדל עבור הפועל היה יבואה, שהיה הראשון ברשימת הרכישות של אלישע לוי בקיץ, אבל לא הגיע כי לאלי טביב היו אינטרסים משלו. מעניין איך יכין לוי את ההגנה היחסית כבדה שלו לסילון הגנאי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו