הסתבכות
, עודכן
האיום בשביתה כללית במשק, אם כל השביתות, כפי שהכריזה ההסתדרות הכללית במסגרת חוק סכסוכי עבודה, עלול לקעקע את אושיות משטרנו הדמוקרטי. אכן, זכות השביתה בישראל היא זכות לגיטימית ואיש אינו מערער על זכותם של עובדים לפעול בצורה מאורגנת על מנת לשפר את תנאי עבודתם. אבל מכאן ועד התפיסה כי מותר לארגון עובדים, תהיה זו גם ההסתדרות הכללית, להשבית את המשק בגין עילה הנראית להם כצודקת - רב מאוד המרחק.
זכות השביתה, על אף המיתוס שנקשר סביבה, אינה זכות סטטוטורית קונסטיטוציונית. היא אכן מוכרת כזכות יסוד, אבל יש לה מגבלות רבות. השביתה נועדה לקדם אינטרסים של עובדים במסגרת סכסוכי עבודה. היא מכוונת כלפי המעסיק ויכולה להיות מכוונת גם כלפי המדינה כמעסיקה, אך היא אינה נועדה להחליף מוסדות מדינה שנבחרו על פי שיטתנו הדמוקרטית.
ישנם תחומים שאינם באחריות הסתדרות העובדים הכללית, אלא באחריות מוסדותיה הנבחרים של המדינה, שהם, כידוע, הממשלה והכנסת. ברגע שההסתדרות משתמשת בנשק השביתה על מנת לכפות על המוסדות הנבחרים מהלך שאינו בתחום אחריותה, נוצר מצב של ערבוב רשויות. וכך, לשלוש רשויות המדינה - הכנסת, הממשלה ומערכת בתי המשפט - וכן לרשות הרביעית, מוסד מבקר המדינה, מתווספת רשות נוספת שאינה עוסקת רק בפתרון סכסוכי עבודה, אלא גם בהשפעה ישירה על תוכנית כלכלית מורחבת שאותה צריכות להעביר הממשלה והכנסת.
ההסתדרות טוענת שצריך להעניק רשת ביטחון לחוסכים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל. והיא איננה היחידה. גם כותב שורות אלה מאמין שכך צריך לעשות, אבל אותה רשת ביטחון אינה נוגעת רק לחברי ההסתדרות. היא נוגעת לכלל אזרחי המדינה שאינם באחריות ההסתדרות, והם בוודאי באחריות הממשלה והכנסת.
בית המשפט העליון, בהשימו סייגים על נשק השביתה, כבר טען בעבר שאסור לקיים שביתה שאופייה פוליטי במהותו. תוכנית כלכלית נרחבת היא מטבעה פוליטית, ועל כן במקרה הזה, איום ההסתדרות להשתמש בנשק השביתה, שהוא כידוע, רב עוצמה, הופך להיות נשק פוליטי.
הממשלה והכנסת עומדות למבחן הציבור הרחב על פועלן. לא תמיד התחייבותה של מדינה להזרמת כספים ללא קביעת מגבלות אלא כצ'ק פתוח לאורך זמן, שאיש אינו יכול לשער את היקפו, היא המהלך הנכון. הכל צריך להיעשות תוך איזון ואחריות כוללת, בהבאת כל המרכיבים המשפיעים על כלכלת המדינה ועתידה. אין מדובר כאן במצב שבו גורעים מזכויותיהם של עובדים. מדובר במצב שמקיף את כל ציבור האזרחים במדינה, בהם עובדים שכירים, עצמאיים, פנסיונרים ותאי משפחות.
איום ההסתדרות בשביתה כללית בכל המשק, או בחלקו, מהווה שימוש בלתי לגיטימי בנשק השביתה. לעניות דעתי, הוא גם לא יוכר בערכאות השיפוטיות. הוא אף מחזיר את ההסתדרות לתקופה שבה פעלה כחלק בלתי נפרד מתנועה פוליטית.
אם שביתה זו אכן תצא לפועל, ואפילו ליום אחד, הנזק למשק יהיה אדיר. והוא ללא ספק יהיה אחד מהמאיצים של דחיפת המשק למיתון עמוק. בשלב זה כבר לא יעזרו הצעות ההסתדרות למניעת פיטורים. עסקים, על מנת לשרוד, ייאלצו לפטר עובדים - ונמצאנו הורסים במקום בונים.
הכותב הוא יו"ר לשכת המסחר
