מפלטו של החשוד

מאז נחשפו החשדות הפליליים נגד ראש הממשלה והובילו להתפטרותו, הוא נוהג במדינתנו כאילו המדובר באחוזתו האישית. האינטרסים החיוניים ביותר של ישראל, ביחד עם עקרונות הדמוקרטיה והמינהל התקין, הופכים פעם אחר פעם למרמס בדרכו להפוך לאתרוג. "לחשוד מותר הכל", זהו כנראה הכלל המנחה את מר אולמרט. ממילא לא ניתן להדיחו לאחר שהתפטר; ממילא הכנסת שהתפזרה לא יכולה לבקר את פעולותיו; וממילא נמאס לציבור גם ממנו וגם מהביקורת עליו. בתנאים שכאלה יכול ראש הממשלה לפעול בכל מאודו למען "השלום" - כלומר, למען שלומו שלו.

הניסיון לחדש את המו"מ עם סוריה בתוך תקופת הבחירות מהווה פגיעה בלתי נסבלת בעקרונות הדמוקרטיה. מו"מ מדיני ללא אמון הכנסת, כלומר ללא אישורו של העם, הוא מעשה שלא ייעשה. הוועדה למינוי שופטים ממאנת לפעול בתקופת בחירות כדי לא לחייב בהחלטותיה את הוועדה החדשה שתיבחר בקרוב. אבל מר אולמרט מנסה להתקדם במו"מ כדי להגיע להסכמות "שלא ניתן יהיה לחמוק מהן בעתיד", כדבריו במליאת הכנסת.

אתמול התעלה על עצמו ראש הממשלה, כאשר חטף את יום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין על מנת להפוך את עצמו למעין "משיח שלום". בנאום מביש הוא הציע למעשה לעקור 300 אלף יהודים מבתיהם ברמת הגולן וביהודה ושומרון, כמו גם לחלק, לפלג ולהרוס את ירושלים והעיר העתיקה - בניגוד מוחלט לעמדתו המוצהרת של רבין בעניין ירושלים. בהבל פיו פגע ראש הממשלה המתפטר בגודל המעמד, וניפץ את כוונת הכנסת ואת שאיפת העם להתאחד ולהתייחד עם זכרו של רבין.

"השלום" הוא מפלטו של החשוד.

הכותב הוא ח"כ מטעם הליכוד