באופן אירוני, בחירתו של אובאמה מהווה מכה קשה ללאומנות השחורה. אובאמה מייצג מורשת פוליטית המזוהה עם מרטין לות'ר קינג, מורשת שדורשת מימוש השוויון שהובטח עוד ב-1776. על מנת לקדם תוכנית זו, קינג - וכיום אובאמה - בנו קואליציה שמקיפה את החלקים הליברליים של הממסד הלבן, כשהבולטים בשותפים אלה הם היהודים.
ממולם של אובאמה וקינג המנוח ניצב מחנה השחורים שמסתייג, ואף שולל מכל וכל, את השתלבות האפרו-אמריקנים בחלום האמריקני. מחנה זה מנמק את התנגדותו בטיעון - הלא מופרך באשר לעצמו - כי חלום זה נבנה על נידוי וניצול שיטתי של השחור, ודוגל בטיפוח התרבות השחורה ובהפרדה גזעית. על מנת לקדם יעד זה הוא גם מאמץ רטוריקה אנטישמית בניסיונו לתקוע טריז בשיתוף הפעולה בין שחורים ללבנים.
בראייה כלל ארצית, ניצחונו של אובאמה מבשר חידוש התנופה הפוליטית הפרוגרסיבית שנקטעה לפני כארבעים שנה; אובאמה מדבר מפורשות על העדפת ערכי הקהילה על פני הדאגה העצמית, הוא מעדיף את הערבות ההדדית על פני השאפתנות האישית. מסתמנת כוונה רצינית לא להסתפק בהטלת מיסים חדשים על העשירים, אלא לפעול למען שיקום ופיתוח מדינת הרווחה.
אך למעשה, אין כאן הפתעה. אדם שחור מבין טוב יותר מכל אמריקני את הכוח המתקן של הממשלה. יחד עם זאת, אובאמה גם יודע שבעיות האי-שיוויון והאי-צדק המכבידים על אמריקה אינן בעיות של צבע, בעיקרן - הרי צבעו לא מנע ממנו בסופו של דבר להיבחר לנשיא. מי שבאמת ובתמים דורש לממש את החלום האמריקני ולהחילו על כלל אזרחיה של המדינה, נדרש לטפל בבעיית העוני ובשליטת ההון בשלטון שמונעת חלוקה שוויונית של המשאבים - כאן טמון מבחנו המשמעותי.
במבט היסטורי יותר על בחירתו של אובאמה צריך, קודם כל, להכיר בכך שהחברה האמריקנית נולדה בחטא: במשך כ-250 שנה העבדות היתה ליסוד עושרה המופלג של אמריקה. מאז ביטול העבדות לפני כ-150 שנה שנאת השחור רק החריפה. נראה שבחירתו של נשיא שחור פותחת פתח לחברה כולה - ולא רק לקומץ של היסטוריונים שמאלנים - להישיר מבט אל העבר האפל הזה ולהוקיע אותו באופן מוחלט.
הכותב הוא מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטת ת"א
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו