תל אביב

אדוני ראש עיריית תל אביב, שלום רב.

בהיותי תושב גבעתיים, מבחינתך אני בטח גר בחו"ל. אולי זה נכון, אבל לאחרונה יצא לי (בעל כורחי) לבקר בעירך המטופחת. לרוב נכנסתי לגבולות תל אביב באוטובוס, כי כפי שוודאי ידוע לך לא פשוט למצוא שם חניה.

בשבוע שעבר, בשל אילוצים טכניים, קיבלתי ביחד עם זוגתי החלטה מהסוג שבמילים פשוטות אפשר לכנותה "מטורפת": להיכנס ללב ליבה של תל אביב עם המכונית הקטנה שלנו. השלמנו עם העובדה שלאחר שעות ארוכות של חיפוש נואש אחר מקום חניה מסכן ניכנס לחניון מסודר(-!), וניפרד בצער מכמה שטרות עבור התענוג המפוקפק.

אבל המציאות עלתה על כל דמיון. היה זה ערב קריר ונעים, הרחובות לא היו עמוסים, ולאחר סיבוב תמים, לא תאמין אדוני ראש העיר, מצאנו מקום חניה חינם אין כסף בצבע אפור. האושר הרקיע שחקים: בלי לבזבז זמן מיותר... "וזה אפילו לא עולה שקל", צחקנו בתמימות.

השעה היתה 19:30 בערב, ובדיוק מעל מכוניתי התנוסס לו בנחת שלט: "החניה מותרת מ-17:00 ועד 08:30". נפרדנו מהאוטו בצ'פחה ידידותית, והלכנו לדרכנו.

בשעה 23:15 שבנו למקום, אבל המכונית לא חיכתה לנו. אחרי ההלם הראשוני צלצלנו למשטרה. הם שלחו אותנו למוקד העירוני. המוקד שלך, אדוני. אמרתי לפקיד המנומנם שמכוניתי נעלמה, והוא ענה לי במילים האלה: "אם היא לא חוזרת הביתה בתוך 48 שעות, תביא תמונה ונפרסם אותה". כל אחד וחוש ההומור שלו.

רק לאחר שחטף ממני צעקות, בכמה שפות כמובן, הפנה אותי המוקדן המצחיקן לחניון עירוני, שם אמרו לי ש"האוטו נגרר כי חנית במקום שבו אסור לעצור". כך גם נכתב בדו"ח. זה עלה לי 260 שקלים.

אדוני ראש העיר, כולי הערכה לפועלך במשך שנים כה רבות. אנחנו גם מסכימים על כך שיש חוק שאותו צריך לכבד, ושאי אפשר לחנות במקום אסור. ואני מתכוון לא רק לחניה על המדרכה או באדום-לבן (במקרים כאלה ברור שלא צריך להזמין גרר, אלא אוטו זבל), אלא גם לכחול-לבן ללא כרטיס חניה. אלה החוקים, ואיתם יש לחיות.

אבל לא מתקבל על הדעת שגם אם אתה עושה מאמץ כדי לשמור על החוק, החוק "יצפצף עליך בקשת". האפקט של זה הוא לא הרתעה, אלא זעם. זעם כלפי העירייה שעושה קופה בצורה לא מוצדקת ולא חוקית. הרי אם אסור אז אסור, ואם מותר - אז מותר.

במה שנוגע לשמירה על החוק, אני תומך באפס סובלנות. מי שעבר עבירה – שישלם... וביוקר. אבל באותה מידה חייב החוק להגן על שומרי החוק התמימים.

אין לי כל כוונה להפוך לגיא מרוז התורן ולהכריז מלחמת חורמה נגד העירייה שבראשה אתה עומד (לפחות נכון לכתיבת שורות אלה), אבל אנא ממך, דאג שהפקחים שלה שפוגעים באזרחים שומרי חוק ללא סיבה (ובניגוד לחוק), לפחות יידעו לקרוא את השלטים שהעירייה שמעסיקה אותם מציבה ברחובות. ואם הם מתקשים בהבנה, נדמה לי שצברת מספיק כסף מקנסות החניה כדי לממן להם איזה חוג להבנת הנקרא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו