על הניצחון של גוטמן

1. בשבועות האחרונים נפוצו שמועות על מעמדו המעורער של אלי גוטמן. אומרים שחבורת ספין מוחלט בהחלט כבר לא יכולה לראות אותו. הניצחון אתמול בטדי, לא צודק ככל שיהיה, שייך קודם כל למאמן המצוין הזה. לא בהכרח בגלל הטקטיקה הגאונית, כי בית"ר חתכה לו את ההגנה כמו חמאה שווייצרית. גם לא בגלל החילופים הגאוניים, כי מהראן לאלה לא ממש היה מעורב וטלקיסקי שוב ישן על המגרש.

לגוטמן הגיע לנצח בגלל סיבה אחת: לסגור את המעגל המטורלל שנפתח לפני קצת פחות משבע שנים. אה, וגם כי אם יתברר שהשמועות על מעמדו עדיין נכונות, החבר'ה הטובים יצטרכו לקבל קצת יחסי ציבור רעים, כשהם ייפטרו ממאמן מצוין בפעם השנייה בתוך שלוש שנים.

2. מקצועית, כאמור, הפועל לא היתה ראויה אפילו לנקודה. הבעיה הקשה ביותר שלה היתה בקישור האחורי. כמות הפעמים שבית"ר השתלטה על כדור היתה כמעט זהה לכמות הפעמים שהיא הגיעה לקו ה-16. אביחי ידין הוא עדיין עב"מ - לא מזיק ולא תורם. החלק הבעייתי הוא שי אבוטבול, האיש שכל מלחכי הפינכה הפכו ל"המנהיג הבא של הפועל ת"א". אתמול, כמו בכל שלבי העונה עד עתה, אבוטבול היה השחקן הכי גרוע על המגרש. מסירות לא מדויקות, איבודי כדור באיזורים מסוכנים ואיטיות מחרידה עזרו לבית"ר להציג את המשחק הכי טוב שלה השנה. למזלה של הפועל, התאום של אבוטבול בצהוב היה ברק יצחקי, שהיה יכול להשתוות אתמול לאבוחצירה בראש טבלת מלך השערים.

3. ומילה אחרונה לראובן עטר, שאמנם לא יכול היה לעשות הרבה עם ההחמצות אבל בהחלט תרם לאיבוד המומנטום. עידן טל הוא לא שחקן כנף, גם פרננדס לא כזה. ההוצאה של זנדברג גמרה לך את האגף היחיד שתיפקד במחצית השנייה, אחרי שברוכיאן הנפלא שנראה כמו שחקן מכוכב אחר במחצית הראשונה, קצת נרגע. לא אתה הפסדת את המשחק, אבל בהחלט יש לך חלק מכובד בו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו