היום הוא המועד האחרון, כפי שקבע בג"ץ, להגשת טיעוני הצדדים בפרשת החלטתו של מפקד גלי צה"ל, אל"מ יצחק טוניק, להפסיק את תוכניתו של דודו אלהרר, "הפוגה". הנימוק הוא שהתוכנית היתה לפוליטית במובהק ואלהרר, לדברי טוניק, ניצל את תוכניתו (האחרונה) כדי למתוח בה ביקורת על התחנה המארחת, גלי צה"ל. אלהרר הוא איש ימין, ולא הסתיר את דעותיו בתוכניתו "הפוגה". טוניק ביקש לשנות את סגנון התוכנית, להעתיקה לזמן אחר ואף אמר לאלהרר כי יאפשר לו להזמין אורחים כלבבו לתוכנית, במתכונתה השונה. דעותיו של אלהרר עיצבנו את החולקים עליו, אבל יש לומר: גלי צה"ל, כתחנה הממומנת מכספי תקציב הביטחון, מעצבנת אנשי ימין ואת כל מי שסבור כי הגינות הוא שם המשחק. במתכונת הקודמת של התוכנית "נכון להבוקר" השתתפו שלושה פרשנים קבועים, איש מהם לא היה איש ימין. לעיתים מתארח לראיון איש החמאס ריבחי רנטיסי. כל פוליטיקאי ישראלי יכול לייחל לשיחה עימו בסגנונם של הראיונות עם רנטיסי: רק במשתה תה בכיכר פיקאדילי שוררת מתיקות כזו.
"זה לא יקרה יותר", אמר לי טוניק, שהביע תמיהה על תווית ה"שמאלנית" שדבקה - או הודבקה - לתחנה שבפיקודו. אלהרר, מצידו, מספר לי כי בימי קודמו של טוניק, אבי בניהו, הוא נתבקש "לשמור על גבולות הגזרה", כלומר, לומר את אשר על ליבו הפוליטי, אך באיפוק. אלהרר אומר כי רק בזכות דעותיו, כפי ששודרו, יכלה גלי צה"ל להתהדר בפתיחות.
ייתכן שאלהרר חרג מ"גבולות הגזרה", איננו יודעים, כי "הגזרה" בגלי צה"ל, הפתיחות וגבולותיה - אינם מוגדרים. כאחד ממנחי התוכנית "יש עם מי לדבר" (הנחיה ללא תמורה) אני חש כי כל אחד יכול לנצל את הפתיחות - המבורכת - ולהתחשבן עם כולם: מביבי ועד טיבי. ועתה, כשבג"ץ עומד להכריע בין מפקד גלי צה"ל כעורך ראשי לבין חירותו של אלהרר להשמיע בה את דעותיו, נשמעת בגלי צה"ל הצדקה לסרבנות השירות בצה"ל, לא פחות ולא יותר. כלומר, להפרת חוק.
בשיחה נעימה שוחח יעקב אגמון בתוכניתו "שאלות אישיות" עם ישי מנוחין, ממקימי תנועת "יש גבול". התקשיתי להאמין כי התחנה של צה"ל מעניקה במה לסרבנות חיילים. כדברי מנוחין: "כל אזרח יחליט מהם הקווים האדומים שלו - ועל פיהם יסרב". כלומר: לא הממשלה תחליט על משימות הצבא - אלא כל יחיד ויחיד. באוניברסיטה העברית, שמנוחין מרצה בה, מגדירים זאת כך: אנרכיה. יתר על כן, המרואיין הצדיק את תמיכת "יש גבול" בניסיונות לעצור במדינה זרה חיילים וקצינים בצה"ל בעוון "פשעי מלחמה", כהגדרתו. ובמיוחד הצדיק את האיום בלונדון לעצור את האלוף (במיל') דורון אלמוג לו ירד ממטוסו בנחיתתו שם. מילא אם היו הדברים נאמרים בדיווח חדשותי בכל כלי תקשורת אחר, אבל מה יחשוב לו חייל צה"ל כאשר יאזין להטפותיו של ישי מנוחין לסרבנות ב"גלי צה"ל"? אולי ההטפה הזאת תיפול על אוזן כרויה? ומה חושב על כך ראש וראשון למפקדים, הרמטכ"ל? אומרים כי הראיון הזה, עם נציג "יש גבול", בוצע עקב הסדר בעל אופי משפטי, לרגל תביעת דיבה שבה היתה מעורבת גלי צה"ל. אבל נוכח הפתיחות שמגלה התחנה הצבאית מחד ועתירתו של דודו אלהרר נגד מפקדה מאידך, אני שואל: "יש גבול" כן ודודו אלהרר לא-
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו