כלכלה

בעקבות המשבר הכלכלי שפוקד את שוקי העולם ממשיכות הקריאות המייצרות פאניקה. שלי יחמיבוביץ', למשל, זעקה בטלוויזיה כי "כל חסכונות הציבור עלו בעשן".

האומנם? ב-2004 הסתכמו חסכונות הציבור ב-1.4 טריליון שקלים. עקב ההצלחה של הרפורמה של נתניהו בשוק ההון הם עלו ביולי 2008 ל-2 טריליון שקלים, עלייה של 600 מיליארד שקלים! במשבר העכשווי איבדו חסכונות הציבור 40 מיליארד שקלים, הפסד נכבד. גם אם בהמשך יהיה ההפסד כפול – 80 מיליארד, עדיין יישארו בידי הציבור רווחים בסך 520 מיליארד שקלים. לזה קוראים "לעלות בעשן"-

אז למה יוצרים פאניקה? מי ירוויח מהפיכת המשבר החמור של אי הוודאות לוודאות של מפולת-

לקואליציית יוצרי הפאניקה כמה מרכיבים: הראשונים הם בעלי האידיאולוגיה הסוציאליסטית שהשתלטו על מדעי החברה והרוח באוניברסיטאות. זו הזדמנות פז מבחינתם לקעקע את ההסכמה על יתרונות השוק. שותפיהם בתקשורת הם פרשנים שמעדיפים להגן על קרטל הבנקים. אלה רואים במשבר הזדמנות להרוס את הרפורמה בשוק ההון. והפוליטיקאים, כתמיד, רגילים לנצל כל משבר כדי לתפוס כותרות.

שקר הוא שהמשבר מבטא "כשל שוק" המוכיח שכלכלת השוק פשטה רגל. המשבר, כמו כל משבר בסדר גודל כזה, הוא תוצאה ברורה של כשל ממשלתי מאסיבי שעיוות את השוק. ללא הצפת השווקים בכסף זול על ידי ה"פד" אחרי משבר הדוט.קום, וללא הנהגת המשכנתאות המופקרות על ידי ממשלו הפופוליסטי של קלינטון שאנשיו ב"פרדי מאק" ו"פאני מיי" הפיצו משכנתאות בשישה טריליוני דולר לכל דורש – אפילו כל תאוות הבצע לכאורה של פעילי וול-סטריט לא היתה יכולה לגרום למשבר כזה.

איך המשבר מצביע על פשיטת הרגל של הקפיטליזם? הרי על אף משברים בעבר הקפיטליזם התאושש תמיד והביא קדמה לאנושות - לא רק לחלקה המפותח והפתוח אלא אף למשטרים סגורים כלכלית ונחשלים, כמו סין, הודו וישראל. ובכלל איך משבר אחד, אפילו גדול, מצביע על פשיטת רגל של שיטה כה מוצלחת, שעה שהתמוטטות שיטתית וכללית, עבדות ורעב שגרמו הקומוניזם והסוציאליזם והכישלון האוניברסלי של כל הפעילויות הכלכליות הממשלתיות הם רק תופעות חולפות, והשיטה נשארת נכונה-

הפרשנים הזורעים פאניקה בהזהירם את עמיתי קופות הגמל הפרטיות שכספם בסכנה, ממליצים לזנוח את הקופות ולהפקיד את הכספים בבנקים ה"בטוחים" כדי להרוס את תוצאות רפורמת בכר שביזרה את האחזקות במשק. הם גם קוראים בגלוי לביטול רפורמה זו, כלומר להחזרת קרטל הבנקים לעוצמתו. הס מלהזכיר כי הבנקים ה"בטוחים" בסכנה לא פחות מהקופות (ורק רפורמת בכר המושמצת הפחיתה את הסיכון).

העובדה שהנהלותיהם מוסיפות לגזול מהציבור מיליארדים כדי לכסות על כישלונותיהן בתחומי ההלוואות המפוקפקות שנתנו לידידיהן מלמדת שאין לסמוך על ההנהלות, שבעבר כמעט ומוטטו את המערכת הבנקאית ואת כלכלת ישראל שלוש פעמים.

דומה שמבחינת כל הגורמים לעיל אפשר לצרף לתוכנית ל"הצלת המשק" כמה מיליארדים לבנקים כדי לכסות את הפסדי איגרות החוב של האוליגרכים, שמינפו עצמם לדעת ועכשיו רואים בשקיקה כיצד ארה"ב מצילה את עמיתיהם; מבחינתם, למה לא? המחיר שייגבה מהציבור לא חשוב. העיקר שאפשר לנצל את הפאניקה לטובתם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו