נדהמתי לשמוע - בראיון עם מנכ"ל האוצר, ירום אריאב - כי המשק במצב טוב, אין סיבה לדאגה והכל עניין של פאניקה. כלכלנים אחרים אמרו כי המשק הריאלי מתפקד היטב, ויש להבחין בינו לבין המשק הפיננסי.
אך אני חש כי יש סיבות לדאגה. העובדה שהמשבר החל בארה"ב אינה ראיה כי לפנינו "מוצר מיובא פגום", שכל שצריך לעשות זה להחזירו לארץ המוצא, ובכך בא לציון גואל. הדבר היחיד הנכון הוא ש"תעשיית הבלופים הפיננסיים" נולדה בארה"ב, וכל העולם הפיננסי הלך בדרכיה, לרבות בנקים, בתי השקעות וחברות ביטוח בישראל.
כדי למנוע מהגופים העסקיים שציינתי ליפול למלכודות שכאלה, קיימים רגולטורים, בהם: המפקח על הבנקים בבנק ישראל, המפקח על הביטוח ושוק ההון, הממונה על ההגבלים העסקיים, יו"ר הרשות לני"ע - אך החשש הוא שכל אלה אולי נרדמו בשמירה. הדבר היותר חמור הוא שאילו הבעיה היתה אך ורק חשיפת הבנקים, חברות הביטוח וגופים עסקיים גדולים לני"ע "רעילים" אשר נמכרו להם בארה"ב, יכולנו להתגבר על כך; כמובן תוך הפסד לא קטן, אך בסופו של יום היינו צפים ושוחים לחוף.
בעיות הענק אצלנו קשורות לחוב אדיר של שמונה גופים עסקיים "פרטיים" כלפי הבנקים (יותר מ-120 מיליארד שקלים); הישענות קרנות פנסיה, קופות גמל וכדומה על אג"ח ועל מניות של אותם גופים, בשיעור של עד 25 אחוזים.
והרי אם תפרוץ קטסטרופה מנין ייקחו הטייקונים הישראלים את הכסף כדי להחזיר את חובם לבנקים בישראל? יש לזכור כי שווי נכסיהם יהיה שווה פחות. מריל לינץ' נמכר תמורת 50 מיליארד דולר, כאשר בשוק היה שווה 650 מיליארד; ליהמן ברדרס התמוטט אף שחודש לפני כן היה שווה 630 מיליארד דולר. ברור וטבעי כי בציבור יש דאגה כאשר מתברר כי מוסדות ענק כמו ליהמן ברדרס, מריל לינץ' ו-AIG מינפו עצמם פי 20 ויותר (קרי: עשו עסקים והלוו כספים פי 20 מההון העצמי), ואף רגולטור לא עצר בעדם במהלך עסקיהם. וכיצד מערכת הבנקים "סוגרת" חוב ענק במאזניה? על ידי גלגולו בדרך של מתן הלוואות חדשות, ואז שוב יצוין במאזני הבנקים כי לפנינו הלוואה עם הכנסה בגינה (ריבית). משמע, לפנינו מערכת בנקאית המציגה מאזנים המבוססים על מצגים היפותטיים ועל הנחות כאילו-פיננסיות.
המצג שמוצג על ידי השלטון - וכל אלה שאוכלים חמאה מתוך ה"שיטה" - כאילו יש הבחנה בין המשק הריאלי למשק הפיננסי, וכי הראשון מתפקד היטב ולכן אין מה לדאוג - הוא מצג שווא. הרי זה 30 שנה אין הבחנה בין החברות העוסקות בתעשייה, בחקלאות ובבנייה (קרי: המשק הריאלי) לבין הבנקים, בתי השקעות וגופים פיננסיים אחרים (קרי: המשק הפיננסי), שכן הגופים שהיו פעם תעשייתיים תפחו בעזרת הלוואות ממונפות (תחילה מהבנקים, אחר כך מבתי השקעות ולבסוף מכספי ציבור המושקעים בקרנות גמל, פנסיה ונאמנות), וכיום גדלו וגדלו, בעיקר בדרך של השתלטויות על חברות קטנות ובליעת חברות סטארט-אפ.
חשוב לציין שיש גם דרכים שבהן הממשלה הישראלית יכולה למנוע את מה שקרה בארה"ב, אבל אל תקלו ראש בדאגה.
הכותב הוא עורך דין המתמחה בתחום הכלכלי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו