בשבוע שעבר התבטא נשיא הקונגרס היהודי העולמי, רונלד לאודר, בדברים שהוכיחו כי עודד את הנשיא דונלד טראמפ להכיר בכך שהשלום בין ישראל לפלשתינים ניתן כעת להשגה. כמו כן, הדגיש כי הוא רואה ביו"ר הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן) איש מתון המחויב לשלום. המשתמע מן הנרטיב שלו הוא שממשלת ישראל, ובייחוד רה"מ בנימין נתניהו, היו עד כה בלתי גמישים באופן מספק.
אני מכיר את לאודר יותר מ־20 שנים ויכול להעיד כי מאז הקדנציה שלו כשגריר ארה"ב באוסטריה, הקדיש עצמו לטובת העם היהודי ולרווחתה של ישראל, שלה הוא תרם תרומות משמעותיות - הן באופן פילנתרופי והן בהשקעות ישירות. היתה לו מערכת יחסים קרובה ואינטימית כמעט עם נתניהו, והוא תמך בו בנאמנות במהלך שנות הבידוד שלו לאחר תבוסתו מול אהוד ברק. אך מערכת היחסים הגיעה אל סופה לפני כחמש שנים, כאשר כבעל מניות מרכזי לאודר לא הצליח למנוע מערוץ 10 לשדר קמפיין אכזרי שנועד לבצע דמוניזציה של נתניהו.
מאז ומעולם לאודר חלם שיהיה המנהיג היהודי שיוביל ביום מן הימים להסדר שלום אמיתי. לצורך זה, שב והתעקש כי יו"ר הרשות אכן שואף לשלום. כעת, הוא טוען ששכנע את אבו מאזן לבצע "ויתורים משמעותיים". בשיחה ארוכה עם לאודר לא הצלחתי להניא אותו ולשכנע אותו באשר למציאות המצב. הוא דיבר בלהט משיחי כמעט על השלום שקרוב להיות בידינו. הזכרתי לו כי הוא מפר כעת חוק ברזל שחל על מנהיגים יהודים בתפוצות, שלפיו אלו שאינם מתגוררים בישראל חוצים את הקווים כאשר הם משתדלים בפני ממשלות זרות להתערב במדיניות הביטחון של ממשלה ישראלית נבחרת. כמו כן, בנושאים הללו נתניהו מיישם מדיניות שזוכה לתמיכה של הרוב בישראל. אם כך, בשם מי הוא פועל?
מה שהופך את התנהגותו של לאודר לשערורייתית עוד יותר זו העובדה שאישר כי מעולם לא שוחח עם רה"מ על תכניותיו, וטען שאף על פי שניסה בשלוש הזדמנויות ליזום שיחה באופן פורמלי, נתניהו סירב בתוקף להיפגש עימו. כאשר דיברתי עם רה"מ נתניהו, זה היה נהיר כי התערבותו של לאודר אצל טראמפ מכעיסה ומייסרת אותו. הוא התייחס אל לאודר כ"אתגר הגדול ביותר שעלי להתגבר עליו", משום שיש לו השפעה עצומה על הנשיא וכי הוא מקדם תכנית שלום שנדחתה על ידי ישראל, ועם זאת תכנית שהיא מפתה בעבור נשיא אמריקני, שייתכן שיתפתה בקלות לאמונה שמדובר בתוכנית אפשרית בדרך לשלום מהיר.
הזהרתי את לאודר שוב ושוב כי הוא נופל בפח של אבו מאזן הדו־פרצופי, המדבר בלשון מפוצלת שמציגה אותו כאיש של שלום ושל מתינות כלפי העולם החיצוני, בעודו ממשיך לקדש את השנאה הדתית ואת האנטישמיות. האם אבו מאזן ה"מתון", אמרתי לו, אכן יוכל, בין השאר, לנהל דו־קיום עם ישראל כמדינה יהודית, לקבל את העובדה שגושי ההתנחלויות המרכזיים ישולבו בישראל, לוותר על "זכות השיבה" ולהפסיק את התשלומים השבועיים לרוצחי יהודים ואת הפנסיות המשולמות ליורשיהם? ואלו רק חלק מהוויתורים הנדרשים ממנו, שמותר להניח שלא יסכים להיענות להם. כל שאיפתו היא לשכנע את טראמפ להמשיך במו"מ - ללא ויתור על דבר אך תוך השמעת מחוות כוזבות החותרות תחת ישראל בזירה הבינלאומית.
לאודר הוא ידיד מסור ונאמן של ישראל זה שנים רבות. אין לו כל אג'נדה נסתרת. הוא מסור לאינטרסים של העם היהודי ואין כל שאלה באשר לכוונותיו הטובות.
אך עליו לקחת צעד אחורה ולהתייצב מול התוצאות הרות האסון האפשריות אם, כפי שרובנו חוששים, ההתערבות האישית שלו תחזור אלינו כבומרנג. עליו להגיע לישראל באופן מיידי ולהיפגש עם נתניהו, שצריך להניח בצד את חילוקי הדעות שלהם מן העבר, לפתוח עימו בדיאלוג ולשכנע אותו לסגת לפני שטראמפ יכין את מהלכיו הסופיים ויבקר באזור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו