אנטוניו קונטה, האיש שבא לפשט

1. גלעד בלום, פעם אחד משחקני הטניס הטובים של של ישראל והיום מאמן מוערך, הגדיר בפניי פעם את המושג "כישרון". לטענתו, זו לא הטכניקה שיש לספורטאי ברגע נתון, אלא המהירות שבה הוא לומד משהו חדש או מתקן טעות יסודית.

55 דקות לתוך משחק חוץ מול ארסנל בסוף ספטמבר, בהרכב 4-1-4-1 בפיגור 3:0, בדרך להפסד שני ברציפות ועם 10 נקודות אחרי שישה משחקים, אנטוניו קונטה ראה מספיק. השיטה שבה התכוון לשחק לא עובדת. הוא הוציא את ססק פברגאס והכניס את מרכוס אלונסו: מגן ספרדי לא בינלאומי שפעם היה בסנדרלנד והגיע בקיץ מפיורנטינה בעסקה שלא הטרידה את מחברי הכותרות בתקשורת.

זה הספיק. הוא העביר את הקבוצה ל־3-4-3, אלונסו שיחרר את אדן הזאר מרוב מחויביותיו ההגנתיות והיוצר הבלגי החל לכתוש את הליגה. את שער הליגה הבא תספוג צ'לסי 63 ימים אחר כך. את נקודת הליגה הבאה תשמוט רק בינואר בהפסד בטוטנהאם אחרי 13 ניצחונות רצופים, כשהאליפות כבר אז באחיזתה.

2. אלה הם הפרגמטיזם והפשטות שמתגלמים בקונטה. בעונה שבה הפרמייר ליג התהדרה בגלריה של מאמנים - אלופי גרמניה, ספרד, איטליה ואירופה - קונטה ניצח בנוקאאוט כי הוא לא בא לחנך. גם לא את דיאגו קוסטה. לא בא למכור חזון. לא בא להסביר לכדורגל האנגלי מה צריך לעשות.

ז'וזה מוריניו הרצה על הדברים האדירים שעשה בעבר. פפ גווארדיולה הסביר מה לא נכון במשחק האנגלי או בשיפוט האנגלי או במספר החילופים. יורגן קלופ לימד על נחיצות פגרות חורף והזהיר מעומסים על שחקנים צעירים.

וקונטה פשוט למד. לא מהספרים אלא ממראה עיניים. לא היו שם התפתחויות טקטיות מרחיקות לכת, אלא למידה של המשחק האנגלי כפי שהוא משוחק ונשפט. את כספי ההעברות של מעסיקו לא הוציא על רכש נוצץ. הוא הביא את נגולו קאנטה, המנוע השקט שמאחורי האליפות הסנסציונית של לסטר, שזכה בעוד אליפות, והפעם עם התואר המוצדק של כדורגלן העונה.

3. ולצופה הניטרלי, או שאינו תומך צ'לסי, קונטה בעיקר היה מרענן. לא עסוק בלספר על החורבות שבהן מצא את המועדון שהיה האלוף ב־2015; לא מגמד את עבודת קודמיו. מגיע למסיבת חג המולד של העובדים הפשוטים במועדון. הולך כאחרון המאמנים ליום השתלמות בנבחרת הרוגבי האנגלית המצליחה. קופץ ליציע לחגוג עם אוהדים. מפגין חום מיוחד לשחקנים שמצאו את דרכם לספסל. כשאנטוניו קונטה מאמן, לפעמים נדמה לך שכדורגל הוא רק משחק ושמשחקים אותו בני אדם.