יום הניצחון: גבורת הווטרנים

החל מליל 22 ביוני 1941 ובמשך כארבע שנים עד 9 במאי 1945, היתה בריה"מ בעיצומה של מה שנקרא בפי הסובייטים "המלחמה הפטריוטית הגדולה". האבידות בנפש מנו כ־27 מיליון איש, שליש מהם חיילים ושני שלישים אזרחים. שלושה רבעים מהחללים היו בני 35-19, וכ־90% מתו בקרבות על הערים קייב, חרקוב וסטלינגרד. יותר מ־3 מיליון שבויי מלחמה סובייטים נשבו בחודשים הראשונים לפלישה, רבים נספו בחודשים הבאים ברעב ובקור במחנות השבויים המאולתרים ו־18 מיליון חיילים חזרו פצועים.

הצבא האדום היה למיקרוקוסמוס של הלאומים השונים שחיו תחת בריה"מ: רוסים, אוקראינים, בלרוסים, גאורגים, קזחים, קווקזים, יהודים ועוד. החיילים היהודים היו בין המתגייסים הנלהבים ביותר לצבא האדום, ואבידותיהם היו בהתאם: מתוך 501,000 לוחמים יהודים, כ־40% נהרגו. אמנם הסיבות להתגייסותם היו שונות, אולם במהרה מצאו את הצידוק המוסרי ללחימתם והוא אובדן משפחותיהם שנרצחו על ידי הגרמנים באזורי הכיבוש. כך כתב רובים איזקוביץ' שטיינמן, סרן צעיר, לחברת ילדותו, מינה, באוגוסט 1944 לאחר שפגש את אביה במקרה בתחנת הרכבת בווילנה והתרגש לשמוע על הישרדותה של משפחתה היהודית ממינסק: "אין בפי מילים לתאר את הפגישה עם אביך. חבריי לנשק חשבו שמדובר באבי שלי שחשב אותי למת. דמעות שמחה הציפו את עיניי ולא ידעתי ממה להתחיל את השיחה בינינו... אין מאושר ממני לשמוע שמשפחתך בריאה ושלמה, מה שלא אוכל לומר על משפחתי. לא ארחיב על פרטי הטרגדיה. בקצרה: הלכתי לחזית ביום הראשון למלחמה. כל משפחתי נותרה במינסק תחת הכיבוש הנאצי. אמי ואיזיה נורו ב־1941, בלצ'קה ב־1942 ורעיה ב־1943".

עבור החיילים היהודים בצבא האדום, השואה היתה לחלק בלתי נפרד מאירועי מלחמת העולם השנייה, בעוד התקדמותו של הצבא האדום, שחרור המחנות וגילוי היקף השמדת היהודים אף הגבירו את שנאתם לנאצים ואת רצונם לנקום. עם זאת, כ־20,000 מוותיקי המלחמה הווטרנים, שעלו לישראל בגלי ההגירה ממדינות חבר העמים בשנות ה־90, הגיעו ארצה והופתעו לגלות כי תרומתם וגבורתם בתקופת השואה בתחומי בריה"מ נותרו בערפל בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.

נדמה כי הסיבה לכך טמונה במסר שהביאו עימם הווטרנים, מסר שהיה לא פעם שונה מזה שהתגבש בישראל על אודות מרבית היהדות הגלותית הפסיבית. הסיפור שלהם היה זה של לחימה לצד חברים לנשק, יהודים ולא יהודים כאחד, שכולם נלחמו ותרמו לניצחון על הנאצים וכך גם לשחרור ולהצלת העם היהודי מהשמדה.

בפרויקט ארצי חדש של "הבריגדה התרבותית", הפועל בימים אלה ונקרא "מבצע וטרן", שמים לעצמם הנכדים של הווטרנים למטרה להשלים את הפאזל של ההיסטוריה הישראלית שטרם סופר במלואו, ולהפיץ את הסיפורים באמצעות השתתפות באירועי זיכרון ועידוד דור הנכדים של הלוחמים לספר את סיפוריהם ברשתות החברתיות.