משחק כיסאות בחמאס - בין עזה לקטאר

באמצע השבוע החזיר הנשיא דונלד טראמפ את הצבע ללחייו של מנהיג הרשות, אבו מאזן, אפשר אף שהפיח רוח חיים ברשות הפלשתינית שנראתה כגווייה מהלכת, חסרת רלוונטיות, ובעיקר נעדרת עתיד. מעודד ומחוזק מהחיבוק שקיבל בוושינגטון, חזר אבו מאזן לרמאללה ופתח כצפוי במתקפה חזיתית על תנועת חמאס, מאיים לפגוע בה בבטן הרכה שלה - אותן משכורות והעברות כספים הזורמים מרמאללה לעזה ומאפשרים לחמאס להוסיף לקיים את שליטתו ברצועה. קריסה כלכלית בעזה עלולה כידוע להוביל לעימות מחודש בין ישראל לחמאס, אבל בעימות שכזה יצפה אבו מאזן מן הצד.

בסוף השבוע באה תשובת חמאס. הנהגת התנועה בחרה באיסמעיל הנייה להיות לה למנהיג תחת חאלד משעל, הפורש אחרי 21 שנים בתפקיד המנהיג. הנייה, איש עזה, יליד מחנה פליטים שבו הוא מתגורר עד היום, עמד בראש ממשלת חמאס ברצועה מאז השתלט עליה חמאס לפני כעשור. עתה, אם יאפשרו לו בכלל המצרים לצאת מן הרצועה, הוא יעבור לסוויטה באחד ממלונות הפאר בקטאר, משם מנהל חמאס את ענייניו, ובעיקר את גיוס הכספים בשביל הפרויקט העזתי שלו.

אבל עם כל הכבוד לבחירה בהנייה, לחמאס יש כבר מנהיג שהכוח בידיו. ירצה - יגרור את הרצועה לעימות עם ישראל, לא ירצה בעימות - ישמר את השקט המתוח לאורך גבול הרצועה. זהו כמובן יחיא סינוואר, שנבחר לפני כמה חודשים כמנהיגו של חמאס ברצועה. ייחודו, לעומת הנייה ואף משעל, בכך שהוא בא משורות הזרוע הצבאית של חמאס וממשיך לשלוט בה עד היום. גם כאשר שימש הנייה ראש ממשלת חמאס בעזה, היה הכוח האמיתי בידי הזרוע הצבאית של הארגון. לאחר בחירת סינוואר הורדו המסכות. יש להניח כי סינוואר ינהג כבוד במי שמספק לו את הדולרים החיונים לתחזוקת הזרוע הצבאית שלו, ייצור הטילים וחפירת המנהרות, אבל מעברו של הנייה לקטאר יחזק עוד יותר את שלטונו, שלטונה של הזרוע הצבאית של חמאס ברצועה.

בחירת הנייה אינה מעלה או מורידה, ולא תוביל אפוא לשינוי כלשהו בהתנהלותו של חמאס, לא ברצועה ולא מחוצה לה. עם זאת, היא מבטאת את ההכרה של הנהגת חמאס בקשיים שבפניהם עומד הארגון. העובדה שאיש עזה נבחר לעמוד בראש חמאס מלמדת כי חמאס, שנולד בעזה, בימיו של השייח' אחמד יאסין, חוזר ומצטמצם לגבולות עזה. הוא מאבד כוח לגורמים סלאפיים רדיקליים ממנו בסוריה ובלבנון, ואילו ביהודה ובשומרון אין ישראל מאפשרת לו להרים ראש. אבל גם בעזה מעמדו נתון בסכנה לנוכח הצבת המתהדקת - ישראל מזה, אבו מאזן מזה, וכמובן גם מצרים הסוגרת על הרצועה מדרום.

בימיו של משעל - לאו דווקא תודות לו, אלא בשל כישלון הרשות וטעויות של ממשלת ישראל ושל הממשל האמריקני - עלה בידי חמאס לשלוט בעזה. עתה יש להמתין ולראות אם דווקא בימיו של בן עזה, איסמעיל הנייה, כמנהיג יאבד חמאס את המאחז שבאמצעותו הוא שומר על מעמדו כארגון הדתי היחיד בעולם הערבי אשר נמצא בעמדת הנהגה ושליטה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו