"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קווים אדומים מול צפון קוריאה

,עודכן

לאחר שסימן את הקווים האדומים בזיקה לשימוש בנשק כימי בחזית המלחמה בסוריה, אשר נשחקו וטושטשו בשל אוזלת ידו והיעדר מנהיגותו של ברק אובאמה, מיקד הנשיא האמריקני דונלד טראמפ את אלומת האור לעבר האיום המחריף מצפון קוריאה.

כמו בזירה הסורית, גם בגיזרה רווית מתח זו התבקשה מסכת של פעולות נמרצות, שנועדו להקרין נחרצות ונכונות להשתמש ב"עוצמה קשה" לנוכח צחצוח החרבות של קים ג'ונג און.

בניגוד לקודמו, שהסתפק בסנקציות כלכליות בלתי אפקטיביות אל מול הפרובוקציות הגרעיניות של פיונגיאנג, מציג כעת טראמפ מדיניות בלתי מתפשרת נגד מדינות סוררות ותוקפניות, הטובחות באזרחיהן או המהוות איום חמור על הסדר האזורי. וכך, כמו במרחב הסורי, התייצבו "כל אנשי הנשיא" אל מול האתגר ושירטטו בבירור - באמצעות אמירות ופעולות - את הקווים האדומים במרחב הקוריאני, אשר חצייתם על ידי המשטר הצפוני תגרור תגובה אמריקנית חריפה.

סגן הנשיא מייק פנס הודיע ש"עידן הסבלנות האמריקנית לנוכח מעשי ההתגרות של קים חלף מן העולם", והשגרירה האמריקנית באו"ם, ניקי היילי, קבעה מפורשות שמתקפה צפון־קוריאנית נגד בסיס צבאי של מדינה שכנה, עריכת ניסוי גרעיני נוסף או שיגור טיל בליסטי בין־יבשתי יהיו בגדר חציית קו אדום שארה"ב לא תעבור עליו לסדר היום. גם זימונם יוצא הדופן של כל מאה חברי הסנאט לפגישת תדרוך עם הצמרת הביטחונית והמדינית נועד לאותת על כך שהממשל נחוש לגבש תמיכה דו־מפלגתית רחבה למקרה שתתחייב פעולה צבאית במרחב, ושהתנהלותו עתידה להיות מעוגנת בדפוסים אשר נוצקו בתקופת המלחמה הקרה ובעיתות משבר חריף.

לפנינו סטיית תקן מובהקת, שכן התייעצויות ועדכונים בזמן חירום מתקיימים בדרך כלל עם מנהיגי שני הבתים או עם קבוצה בולטת מקרבם, אך לא עם כל המחוקקים. כדי להעניק למהלכים אלה אמינות טבועה, החליט הנשיא ללוותם בסידרת פעולות בשטח עצמו, שאפשר להגדירן כ"מחול חרבות" וכנכונות להתקרב אל סף התהום במקרה שפיונגיאנג תמשיך בפעילותה המסלימה והמסוכנת.

מכלול זה של אמירות ופעולות נועד לא רק להרתיע את הרודן הצפוני, אלא גם להמריץ את המנהיגות הסינית להפעיל לחץ מירבי על פיונגיאנג הסוררת והמתריסה. כרגע מוקדם עדיין לקבוע אם מסכת האזהרות והאיומים, שהשפיעה השפעה מרסנת על קים ב"יום השמש", תצליח גם הפעם להגביל ולחשק את השליט הבלתי צפוי. זאת משום שהתרגיל הארטילרי המקיף והמתריס, אשר נערך דווקא כעת על אדמת הצפון כתגובה למהלכים האמריקניים, מצביע על כך שעדיין מוקדם לחגוג, ושלא בנקל ישלים קים עם הקפאת מיזם הגרעין שלו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אברהם בן-צבי

הכותב הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבינלאומיים לשנת ה'תש"ף. פרופסור אמריטוס בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה

כדאילהכיר