אבו מאזן רע לישראל - החלופה רעה יותר

בפי אביגדור ליברמן אפיון מדויק של אבו מאזן. יו"ר הרשות הפלשתינית הוא סרבן שלום סדרתי. גם סרבן שלום מסוכן, שכן הוא מתנהל בדרכי נועם ושולל בפומבי את הטרור הפלשתיני, ומפיל ברשת הדבש שלו רבים וטובים במערב ובארץ. הם מאמינים שפניו להסדר מדיני.

אותם לא מעניין שאבו מאזן הסית את יאסר ערפאת לנטוש את ועידת קמפ דיוויד (2000) ברגע שבו הביע אהוד ברק נכונות לדון בחלוקת ירושלים; והוא עצמו נס כל עוד נפשו בו מירושלים לרמאללה בראותו כמה הרחיק אהוד אולמרט בוויתוריו לפלשתינים (2009).

כל יום מביא עימו הוכחה חדשה. במפגש שנערך לאחרונה בין אבו מאזן לבין יהודים נשואי פנים בארה"ב, לחץ המשפטן הנודע אלן דרשוביץ על אבו מאזן לגשת אל שולחן הדיונים. ישראל לא תתחייב להפסיק את הבנייה בהתנחלויות, הציע דרשוביץ, אבל תנהג כך בפועל. יו"ר הרשות הפלשתינית לא הגיב. בדרך כלל הוא בורח מדי שומעו הצעות כאלה.

אך שר החוץ אינו יכול לנהל כלפיו מדיניות פרטית בשמה של ישראל. לא ייתכן שיקרא להדחתו, או יחתור לסילוקו וימליץ על בחירת מישהו תחתיו רק מפני שקצה נפשו באבו מאזן. הממשלה, או לפחות השמינייה, חייבת להתכנס ולהחליט כי פניה להפלתו. אחת משתיים, או שליברמן יפעל לגירושו של אבו מאזן ברשות ובסמכות, או שיחדל מהמסע הפרטי שלו נגד העומד בראש הרשות הפלשתינית.

במצב שנוצר ישראל משלמת את כל המחירים. אויביה מאמינים כי ליברמן מבטא אותה; ידידיה כועסים שמא ליברמן מבטא אותה; והיא עצמה אינה נהנית מפרי הדחתו של אבו מאזן אלא להפך, סובלת דווקא מכושר הישרדותו בראש הפירמידה הרעועה ברמאללה.

ברק הגיב על השתלחותו של ליברמן באבו מאזן באמירה כי אינה מייצגת את מדיניות הממשלה, ובכן - או שיסתרו את דברי שר הביטחון או שיפעלו על פיהם. לברק, כאחראי לנוכחות הישראלית ביהודה ובשומרון, יש מעמד להגיב על פעילותו של ליברמן. אך החובה העיקרית להסות את שר החוץ מוטלת על כתפי בנימין נתניהו. אם אינו עושה כן, מתפרש מסעו של ליברמן כמהלך מדיני על דעת ראש הממשלה. זה מזיק, ובעיקר שנתניהו אינו מתכוון לכך.

מה גם שמבחינתה של ישראל השאלה היא מי האישיות החלופית שתתייצב בראש הרשות הפלשתינית? מי שימשיך במדיניות השוללת טרור? עסקן מהאחים המוסלמים? מחמאס? אבו מאזן רע לתהליך השלום וליחסים שאינם נרקמים בין שני העמים, אך כל הסיכויים שהבא במקומו יהיה גרוע ממנו.

אבו מאזן מכעיס את ישראל עם יוזמתו לקבל מעמד של חברה שלא מן המניין באו"ם. זה מובן. מי שיבוא תחתיו, ועל רקע מאמץ ישראלי להדחתו, יהיה קיצוני ממנו. אין זה תפקידה של ישראל להתערב בהרכב ההנהגה הפלשתינית. גם לא כדאי לה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו