חטא על פשע: הכחשת השואה

הכחשת שואה איננה רק כאשר מפקפקים באמינותן של תמונות ממחנות ריכוז, במספר הקורבנות או בשאלת הימצאותם של תאי הגזים, אלא גם כאשר מציינים כי השואה הינה מזימה וכי היהודים היו אחראים לגרימתה. הראשונים שהכחישו את השואה היו הנאצים עצמם וזאת כדי לפטור את עצמם מהאחריות הפלילית המשתמעת מרצח עם ומפשעים נגד האנושות. למעשה, אדריכל השואה, הפושע הנמלט אדולף אייכמן, היה מבין הראשונים שהכחישו את קיומה. בהיותו נמלט ממשפט נירנברג ומהחוק הבינלאומי, אייכמן התיידד עם פרו־נאצים אשר הוציאו לאור בארגנטינה כתב עת ספוג רעל אנטישמי, בשם "Der Weg" ("הדרך"). כתב עת זה עסק במערכת "הסברה" שמגמתה "להזים" את מה שהם כינו "הכזב בדבר ששת המיליונים". כתב העת טען כי השואה הינה עלילה, כי באירופה של היטלר לא היו ולא נבראו תאי גזים וכי היהודים שיתפו פעולה עם הרייך השלישי על מנת לקבל מדינה לאחר אלפי שנות גלות. לטענת אייכמן, היהודים היו מוכנים אף להקריב את עצמם ובשרם ובלבד שיזכו בקיום לאומי.

ערבים רבים הוקסמו מהתיאוריה הזאת, ולימים מחמוד עבאס (אבו מאזן) כתב עבודת דוקטורט בנושא זה תחת הכותרת "היחסים החשאיים בין הנאצים לבין הציונים" ובכך פתח את הדלת למספר עלילות בנושא השואה.

כאמור, מכחישי שואה רבים אימצו את התיאוריה של אייכמן, והראשונים מביניהם היו הערבים. כך, למשל, שנים בודדות לאחר השואה גיבשו מדינות ערב חזית מאוחדת נגד הסכם השילומים. במהלך המו"מ על אותו הסכם דרשו המדינות הללו, ובעיקר מצרים, עיראק, סוריה וירדן מגרמניה המערבית לא להעביר כספי פיצויים לישראל אלא להעבירם אל הפליטים הפלשתינים, אשר לטענתם גורשו על ידי ישראל. "היהודים הם שגרמו למלחמת העולם השנייה, העבירו את כספכם לעם הפלשתיני" - כך כתבו מנהיגים ערבים לקנצלר הגרמני דאז, קונרד אדנאואר, שניהל את המו"מ מול ישראל במסגרת הסכם השילומים.

כיום, בעולם הערבי לא לומדים ולא מלמדים על השואה ובשל סיבה זו לא מעט תיאוריות קונספירציה סובבות סביבה. הערבים ככלל סבורים שהיהודים אינם יכולים בשום פנים ואופן להיות הקורבן, והקורבן האמיתי הם הפלשתינים אשר גורשו מאדמתם על ידי הציונים. תיאוריה אחרת טוענת שהאירופאים לא רצו בנוכחותם של היהודים באירופה בשל האופי ההרסני שלהם וההשפעה השלילית שלהם על החברה האירופאית, ולכן הם ביקשו מאדולף היטלר להשמידם או לשלוח אותם לפלשתינה.

בזרם הערבי הקיצוני־דתי סבורים שהשואה היא למעשה עונש בשל סירובם של היהודים בתקופת הנביא מוחמד לקבל עליהם את האיסלאם. אנשי דת מוסלמים בכירים כמו יוסוף אל־קרדאוי, אחד מגדולי פוסקי הדור הנוכחי המזוהה עם תנועת האחים המוסלמים, מצדיקים את השואה ומגדירים אותה "עונש ראוי" שהטיל אללה על היהודים בשל מעלליהם בהיסטוריה. כך אמר אל־קרדאוי: "במהלך ההיסטוריה אללה העניש את היהודים בגלל השחיתות שלהם. העונש האחרון שהם קיבלו היה עונשו של היטלר אשר הצליח להעמיד אותם במקומם למרות שהם הגזימו במה שהוא עשה להם".

תיאוריה נוספת המקובלות בעולם הערבי גורסת שהיהודים ניפחו את מספר הקורבנות של השואה כדי שהעולם יחוש בנקיפות מצפון ולכן יסכים להקמתה של מדינת יהודית בארץ ישראל. פלשתינים רבים מלינים על כך שהם אלה אשר שילמו ועודם משלמים את מחיר השואה.

שני נושאים אינם נידונים באופן ראוי, לטעמי, בישראל: הנושא הראשון הוא הכחשת השואה בעולם הערבי, והשני - מעלליו של מי שהיה המופתי הירושלמי אמין אל־חוסיני, כנגד יהודי העולם. האקדמיה ומכוני המחקר השונים אינם עוסקים מספיק, ולעתים כמעט בכלל לא, בנושאים אלה הזועקים להתייחסות רצינית.

הכותב הוא חוקר, מזרחן ומחבר הספר

"השואה בעיני מחמוד עבאס"