ברגותי: ועוד היו אצלנו מי שביקשו לשחררו

פרסום מאמרו של מרוואן ברגותי ב"ניו יורק טיימס" מזכיר לי מקרה שקרה בגדה המערבית לפני שנים רבות, כאשר אש"ף היה עדיין בחזקת ארגון טרור. צעיר פלשתיני, שהובא למשפט צבאי באשמת קריאה פומבית ש"אש"ף הוא נציגו הבלעדי של העם הפלשתיני", זוכה במפתיע על ידי השופטים. פרקליטו הציג גזיר עיתון שבו יוסי שריד טען אותה טענה בדיוק. לפיכך, את המחאה האמיתית נגד התופעה הקרויה מרוואן ברגותי אין להפנות אל ה"ניו יורק טיימס", אלא אל לב ליבו של הממסד הישראלי.

ברגותי פירסם את מאמרו בעיתון רב התפוצה כקריאת תיגר נגד הרשות הפלשתינית, שאינה תומכת בשביתות רעב של כלואים, תוך קריצה לארגונים האיסלאמיים (חמאס והג'יהאד) התומכים בכך. הסיבה העיקרית לכך היא בחירתו של בכיר הפת"ח, מחמוד אל־עלול, במקום אחד מעליו בוועדה הבכירה, מה שהופך את אל־עלול ל"משנה ליו"ר" (אבו מאזן). ברגותי, שראה בכך מזימה להדיחו, החליט לפעול נגד ראשי הרש"פ.

ברגותי הוא טרוריסט רוצח הכלוא כבר כ־15 שנים והשפוט לחמישה מאסרי עולם ועוד 40 שנה. כמי שעתידו נתון בערפל, הוא תר מדי פעם אחר מוצא אפשרי מתא הכלא. לפני כעשור, הוא - האיש שחיבל בהסכמי אוסלו וקרא לירות בחיילים ובמתנחלים, ואחר כך גם באזרחים - הזמין בכירי ממסד ישראלי לתאו ושוחח עימם כ"נלסון מנדלה". הוא התגאה בלימודי הדוקטורט שהשלים, שיווק את עצמו כמתון "המתעניין בעתיד המשותף לשני העמים" והציע לכמה פתאים פוליטיים מתוכנו לשחררו מכלאו בתמורה לקבלת מנהיג פלשתיני כריזמטי, המקובל על כולם, כולל אנשי עזה, כמי שישלוט ביד רמה בעמו. רעיון העוועים הזה קסם לכמה מאיתנו.

סגן ראש השב"כ לשעבר, ח"כ גדעון עזרא ז"ל, קרא לשחרר את ברגותי מכלאו כי "מדובר במנהיג המחר של הפלשתינים". בדילמה אם להמשיך לכלוא טרוריסט רוצח במאסר עולם או לבחור באפשרות שיצמח מנהיג פלשתיני אותנטי שייטיב עם ישראל, סבר עזרא שאין כל ספק שצריך לשחררו ולהמליכו על הפלשתינים. ציפי לבני, בהיותה שרת המשפטים, נפגשה "לכאורה באקראי" עם ברגותי בכלא הדרים כדי להכירו ולבחון אופציות לעתיד. מי שעוד תמך בפומבי בשחרורו המיידי היה שר הביטחון לשעבר, ח"כ "פואד" בן־אליעזר ז"ל, שאף הצהיר כי ייאבק למען שחרורו. עוד שר ביטחון לשעבר, ח"כ עמיר פרץ, ועוד סגן שר ביטחון לשעבר, תא"ל (מיל') אפרים סנה, קראו גם הם לשחרורו של ברגותי ממאסרו.

לידיעת הביטחוניסטים - אם הייתם משחררים את ברגותי, הוא היה נחשב למשת"פ ישראלי כל עוד לא הוכיח אחרת. ו"אחרת" משמעותו שכשליט הוא היה נוקט מדיניות שהיתה גורמת לנו להתגעגע לחמאס.