שביתת רעב? לבטל את ההקלות

שביתת הרעב של המחבלים הכלואים נועדה לאתגר את ישראל, אך בצד האתגר היא מעמידה בפנינו הזדמנות גדולה ומשמעותית. כדי שנוכל לנצל הזדמנות זו עלינו להבין את מניעי האויב. מעבר למאבק הפנימי על יחסי הכוח והשליטה בארגוני החבלה וברשות הפלשתינית, פעילי הטרור מעוניינים בראש ובראשונה לנצח במגרש התעמולה. מטרתם - להפוך את היוצרות בין טוב לרע. להציג את המדינה היהודית המתגוננת בפני רשע טהור כאכזרית ונטולת הומניות, ואילו את עצמם למתג כקורבנות.

בעבר ישראל לא הצליחה למנוע מן המחבלים הישגים הסברתיים, בין השאר, משום שנמנעה מלהציג את פשעיהם הנתעבים. עצם השימוש במונח הטכני "אסירים ביטחוניים" משרת את הטרור: הוא מתאר באופן ניטרלי כביכול את שהייתם במאסר, ומשכיח לחלוטין את מסעות הרצח החייתיים שביצעו. בשלב הבא גם שם התואר "ביטחוניים" נושר לו, ופתאום הרוצחים הגרועים ביותר מכונים "אסירים", מושג שמעורר רגשות של חמלה ורחמנות. שביתת הרעב נועדה להשלים את התהליך להלבנת הטרור בדעת הקהל.

אין דבר יותר רחוק מברגותי ודומיו מאשר המצפון. אסירי מצפון ולוחמי חירות אמיתיים העזו לעמוד מול מכונות הרוע והקריבו את חייהם למען אידיאלים נעלים. פעילי טרור פלשתינים בנו את מכונות הרוע הרצחניות והזינו אותן במאות ובאלפים של קורבנות תמימים - יהודים, ערבים ואחרים.

לכן התשובה הראשונה שישראל חייבת לתת לשובתי הרעב היא הצגת האמת. אסור שיעבור יום בלי שיוזכר אחד הפשעים, ש"זיכו" מחבל זה או אחר במאסר בישראל. חשוב להזכיר שרוצחים משורות פת"ח, חמאס והג'יהאד האיסלאמי עדיין זוכים לתנאי מאסר מפליגים, העולים על המקובל, הנכון וההגיוני. טוב שהממשלה קיצצה בהטבות שניתנו להם בעבר, אך גם מה שמותר להם כעת מרתיח כל בר דעת. מטרת הענישה היא גם לגרום לפושע לסבול מהגבלות ולהצטער על מה שעשה. האם מישהו חושב שמחבלים מורשעים, אשר זוכים לנהל את חייהם בכלא הישראלי באוטונומיה כמעט מלאה, לבשל לעצמם מעדני מלכים ולערוך חגיגות לכבוד הצטרפות הרוצחים החדשים, באמת סובלים ומרגישים צער?

שביתת הרעב מספקת הזדמנות פז לעשות תיקון. יש לבטל את כל הפריבילגיות שמנעימות למחבלים שהייה במאסר. מי שנטלו חיים, ואפילו לא התחרטו על כך, לא זכאים להקלות. לכן התשובה השנייה של ישראל צריכה לכלול נוסחה פשוטה: על כל יום של שביתה, תבוטל לצמיתות אחת ההקלות.

מארגני השביתה מנסים להפחיד את ישראל בהשלכות מותו של מי מהמחבלים שובתי הרעב. זהו איום סרק. הפגנת החולשה תהיה ניצחון לטרור. על ישראל לעמוד בנחישות, לא לוותר לרשע ולקצץ את זרועותיו הן בבתי הכלא והן בקרבות תעמולה. במילותיו של ז'בוטינסקי: "כן, לשבור!"