בקיץ 2013 נפל דבר בזירה הסורית המדממת, שהדיו זיעזעו את העולם כולו: היה זה כאשר הנשיא אובאמה התכחש למחויבותו המפורשת, ונמנע מלהגיב תגובה צבאית על השימוש הנרחב שעשו כוחותיו של בשאר אסד בנשק כימי נגד אוכלוסייה אזרחית חסרת ישע בפאתי דמשק. אוזלת יד זו הצטיירה בעיניו של ולדימיר פוטין כאור ירוק להעמקת מעורבותו בחזית הסורית, לסיפוחו של חצי האי קרים ולניסיון לקרוע את מזרח אוקראינה משליטתו של הממשל בקייב. בחלוף כ־100 ימים מיום השבעתו של דונלד טראמפ אפשר לקבוע שמעצמת־העל האמריקנית הצליחה לשקם את מעמדה ואמינותה, שקרסו בעידן אובאמה.
בזירה הסורית מימש טראמפ את הבטחתו של קודמו, ולפני פחות משבועיים הגיב תגובה צבאית (באמצעות טילי טומהוק) על השימוש הרצחני שעשה השליט הסורי בגז עצבים נגד בני עמו באזור אידליב. גם השימוש שעשה בפצצת־על נגד מטרות דאעש באפגניסטן בשבוע שעבר שידר נחישות ועוצמה. אפשר להניח שתמונה זו של מעצמת־על נמרצת וכוחנית, שאיננה נרתעת משימוש בעוצמה "קשה", חילחלה גם לתודעתו של שליט צפון קוריאה, קים ג'ונג־און. שכן, לפחות בשלב הנוכחי, איומיו ל"אפוקליפסה עכשיו" נחשפו כחלולים וכחסרי גיבוי מוחשי. ולראיה, בעימות הרתעתי זה היתה זו צפון קוריאה שמיצמצה ראשונה.
ולכן, חרף דברי הרהב של קים, ולמרות מפגן הכוח הסטליניסטי שערך ב"יום השמש" בפיונגיאנג, הוא נמנע בינתיים מצעד מסלים ומתגרה בעליל. וכך, במקום הניסוי הגרעיני הנוסף והדרמטי שהבטיח, "הסתפק" הרודן מן הצפון בשיגורו של טיל בליסטי לטווח בינוני, כפי שעשה לא פעם בעבר הלא רחוק. לית מאן דפליג שהעובדה שצפון קוריאה החליטה לא לשבור עד כה לחלוטין את כללי המשחק, ושהשיגור עצמו נכשל באופן מביך, פגעו קשות בדוקטרינת ההרתעה שלה.
ואמנם, בניגוד להתנהלותו של הנשיא ה־44 בהקשר לגרעין האיראני, לא נבהל הנשיא הנוכחי מצחצוח החרבות של פיונגיאנג. נהפוך הוא, הוא העביר לצפון סידרת מסרים הרתעתיים חריפים, הן באמצעות פעולתו בסוריה, הן בשימוש שעשה ב"אם כל הפצצות" בשדה הקרב באפגניסטן, והן בהתנהלותו במרחב הקוריאני עצמו. במישור זה היה התרגיל הצבאי המשותף עם דרום קוריאה הפתיח בלבד לסידרה של מהלכים כוחניים, ששיאם בקידומו של כוח ימי מרשים (המצויד בטילי שיוט מהסוג שנעשה בו שימוש לאחרונה בסוריה), ובביקורו של סגן הנשיא מייק פנס בסיאול. גם איומיו של הנשיא טראמפ "לטפל" באופן חד־צדדי באיום הגרעיני של צפון קוריאה, אלא אם כן תפעיל סין לחץ אפקטיבי לריסונה, עשו את שלהם.
נכון להיום, לא יצא המשבר מכלל שליטה. הפער הבולט שנחשף בין הטילים הבליסטיים ארוכי הטווח שהוצגו לראווה ברוב עם והדר ב"יום השמש", לבין השימוש הכושל שנעשה בפועל בטיל מאיים פחות לטווח בינוני, היה עדות - לפחות עד כה - להצלחתה של דוקטרינת ההרתעה של טראמפ, ולא חייב אותו למהלכים נוספים. ימים יגידו אם משבר זה אכן יסלול את הדרך לעידן חדש, מאיים פחות, בחצי האי הקוריאני ובמרחב כולו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו