"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זמן לחשבון נפש בברצלונה

,עודכן

אחרי הלילה הקסום נגד פ.ס.ז', האמונה ב"רמונטדה" כה נטועה באדמה של ברצלונה, עד שאחרי כמה ימים של הלקאה עצמית וביקורת קשה ומוצדקת מצד התקשורת, בארסה באמת תתחיל לחלום על מהפך מול יובנטוס.

כפי שהיה אחרי ה־4:0 בפאריס, הפרשנים מזהירים שקבוצה שבה משחקים מסי, ניימאר וסוארס מסוגלת להבקיע רביעייה או חמישייה. הבעיה לדבריהם היא שיובה ספגה רק פעמיים העונה בליגת האלופות, וקשה לראות את הרגליים של המגינים המנוסים של אלגרי רועדות כפי שקרה לילדים המפוחדים של אונאי אמרי.

אך עוד לפני שתבקש לבצע נס נוסף, ברצלונה צריכה לעשות חשבון נפש אחרי שלראשונה העונה אינה מבקיעה שני משחקים ברציפות. הבצורת הגיעה ברגע הכי קריטי, וההחמצות במלאגה ובטורינו כמעט חיסלו את כל הסיכויים לזכות באליפות ספרד שלישית ברצף ובצ'מפיונס השני בשלוש שנים. בתוך ארבעה ימים שחורים, העונה של בארסה קיבלה מכה אנושה.

ההופעה בטורינו גרמה לראשונה ללואיס אנריקה למתוח ביקורת פומבית קשה על שחקניו, בעיקר בגלל מחצית ראשונה שנראתה להגדרתו "כמו המחצית השלישית של פ.ס.ז'־בארסה. זה היה חמור מאוד ועצוב. במחצית הראשונה היינו חסרי אונים".

במשך דקות רבות השחקנים הרגישו שהסיפור מפאריס חוזר על עצמו, אף שאינייסטה, מסי וסוארס היו קרובים להבקיע את השער שהיה משנה הכל. בברצלונה הדיכאון מוחלט, ואפילו המאמן מודה ש"יותר קשה להאמין ברמונטדה".

גם התקשורת, כאמור, מבקרת את השחקנים, שחלקם נראים לא כשירים במאה אחוז (אינייסטה), אבודים (מסצ'ראנו), לא חדים (סוארס, מסי וניימאר) ולא שייכים (מתיה, אנדרה גומש). בארסה שילמה באיטליה מחיר כבד על היעדר ספסל איכותי ועל ההיעדרות של הבורג היחיד שמאזן את המערכת (בוסקטס). בד בבד, לואיס אנריקה סופג אש על המערך 3:4:3 ועל ההעדפה התמוהה של מתיה על פני אלבה. בזמן שספרד חוגגת את הפסחא, כותרת העיתון "ספורט" היתה "נצלבים".

ולמרות הכל, עדיין מוקדם להכריז על סוף עידן. זה בדיוק מה שקבעו לאחר ההשפלה מול באיירן ב־2013, ואחריה בארסה הספיקה לחגוג צ'מפיונס ושתי אליפויות ספרד. זה גם מה שאמרו אחרי ה־4:0 בפאריס, ואתם יודעים מה קרה.

אי היציבות של בארסה, שיום אחד נותנת קונצרט ולמחרת לא מופיעה, מול היציבות של יובנטוס החזקה, אומרות שהקטלאנים לא יגיעו לחצי הגמר העונה. אך לא מכריזים ביום אחד על סוף עידן. זה קורה לאט־לאט. והסוף התחיל עם עזיבתו של פויול, אחר כך זו של צ'אבי והוא ייחתם בזו של אינייסטה ובעיקר בזו של לאו מסי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר