חול המועד: יוצאים לשטח הפתוח

"כל אדם זקוק למקום שאליו יוכל ללכת ולצאת מדעתו בשלווה..." ("ארץ בראשית", אדוארד אבי). בכל חול המועד ליבי מתרחב בראותי מאות אלפי ישראלים, שיוצאים וכובשים את השטחים הפתוחים: שמורות הטבע, יערות קק"ל, הקיבוצים והמושבים, הנחלים ופסגות ההרים. בפרפראזה על דברי רה"מ - כשאתם שומעים דיווחים על עומסי תנועה, אני רואה משפחות שלמות שבוחרות לבלות את החופשה בנגב או בגולן, מתחברות לארץ בראשית. בין שמדובר בשמורות טבע ובין שבשדות חקלאיים הצובעים את האופק, לרובנו היציאה מהעיר היא מהות החג: חירות.

השטחים הפתוחים בישראל, אחת הצפופות שבמדינות המפותחות בעולם, הם משאב נדיר, מאוים ומתכלה, שזמינותו הולכת ופוחתת. בראש ובראשונה מספקים השטחים הפתוחים את בסיס קיומו של האדם - האוויר שאנו נושמים, המים שאנו שותים והמזון שאנו אוכלים. אבל שטחים אלו, שנתונים ללחצי פיתוח מתמידים, מתפקדים גם כמשאב חיוני לכלל תושבי הארץ העוברים או נופשים בהם.

יותר מ־85 אחוזים מהשטחים הפתוחים מצויים באחריות המועצות האזוריות, שאחראיות לניהול השטחים שהופקדו בידיהן ובכך גם ממשיכות את תפקידן ההיסטורי־התיישבותי. זוהי חובתנו הלאומית לדאוג לשמירתם ולטיפוחם לטובת הציבור בישראל, תוך שאנו נדרשים למצוא את האיזון בין שימור המרחבים הירוקים לפיתוח ההתיישבות הכפרית והעירונית. מרכז המועצות האזוריות אף הוביל את כתיבתו של "המדריך לשטחים פתוחים", כדי לתת לראשי המועצות ולכלל העוסקים בנושא כלים לשמירה על האיזון החשוב. גם החקלאות הופכת ירוקה יותר מיום ליום, מתוך הבנה שאפשר לייצר סביבה בריאה יותר לכולנו.

למועצות האזוריות שמור תפקיד חשוב כ"שומרי הסף" של השטחים הפתוחים בישראל. תפקיד זה עומד בכל יום לבחינה מחודשת, כמו במקרה של המועצה האזורית מגידו, אשר נלחמת וניצבת כמחסום אחרון בפני יוזמות השתלטות של יזמי נדל"ן על השטחים הירוקים במועצה, תוך פגיעה אנושה במרחב הביוספרי – תא שטח ייחודי שקיבל הכרה בינ"ל מאונסק"ו. אלפי המטיילים שנהנים בימים אלו מהגבעות הירוקות ברמות מנשה מצביעים ברגליים ומזכירים לכולנו שלשטחים הפתוחים יש ערך שאינו יכול להתמצות רק ברווח כספי. אלו הן הריאות הירוקות והעתודות הסביבתיות של כולנו.

אני קורא לכל ישראלי וישראלית: צאו לטייל. הפריחה החלה, הגבעות מוריקות, הנחלים מלאים במים והתושבים ביישובי המרחב הכפרי ישמחו לארח אתכם ללילה או לארוחה, ואפילו "רק" כרקע לפיקניק. רובנו ככולנו עסוקים ביום־יום השוחק, אבל חול המועד הוא החג של השטחים הפתוחים. אם גן לאומי אחד מלא במטיילים – פשוט תמשיכו לשמורה שלידו; אם מסלול טיול בשמורה עמוס מדי - הרי במרחק דקות מחכה לכם מסלול אחר; אם אתם לא מסתדרים עם אוהל יש מגוון שלם של אפשרויות לינה; ואם לא בא לכם לבשל – היכנסו למסעדות המקומיות ונסו את התוצרת המקומית. וכשאתם עושים כל זאת ונטענים מחדש באנרגיות, זיכרו: השטחים הפתוחים אינם מובן מאליו. חובה עלינו לשמור עליהם, כך שגם לילדינו ולנכדינו תהיה האפשרות לחגוג חירות.

הכותב הוא יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש מועצת לב השרון