"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לוותק השופט יש ערכים מוספים

,עודכן

חז"ל אמרו ש"אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו עד שיהיה גדול ממנו בחוכמה ובמניין". ה"חוכמה" משקפת בקיאות בדין ובדרכי יישומו. "מניין" הוא מניין השנים המשקף את צבר ניסיון החיים והניסיון בכהונה השיפוטית. נמצא שחוכמת קדמונים היא שהמדרג (היררכיה) השיפוטי נבנה כך שבראשו מצוי הצירוף של חוכמה וניסיון שיפוטי.

דומה לי שזה גם הגיונה של שיטת הבכירוּת (סניוריטי) המשמשת לבחירת נשיא או נשיאה לבית המשפט העליון, שמכוחה מקובל להציב בראש בית המשפט העליון את ותיק השופטים בעת הבחירה. ההנחה הטבועה בשיטה היא שלחוכמת המשפט, המצויה מטבע הדברים אצל מי שנבחר לכהן כשופט בית המשפט העליון ("כולם חכמים, כולם נבונים וכולם יודעים את התורה"), מצטרף מימד של עומק המושתת על ניסיון שיפוטי והבנה מיטבית של משימת השפיטה ושל דרכי מימושה.

המבקש לשנות את השיטה ולאפשר "קפיצת דרך" של שופט טירון בבית המשפט העליון אל הנשיאות, כמוהו כמי שאומר שהכהונה מאופיינת בתכונות או בכשרים נוסף על חוכמה וניסיון - שאינם מצויים בהכרח בידי ותיק השופטים. אני מתקשה לראות את טיבה של אותה יותרת.

יש אולי גורסים שלכהונת נשיא בית המשפט העליון נחוצים כשרים של הנהגה וכשרי ניהול מערכתי, ואולי גם כשרי תמרון בין גורמים פוליטיים ורקימת יחסי הציבור של מערכת השפיטה. כשרים כאלה אינם מצויים אצל הוותיק שבשופטים דווקא. אינני סבור שזו הסתכלות נכונה.

לדעתי, אין כל ספק שנשיאת או נשיא בית המשפט העליון זוהי דמות מנהיגה. היא מורה דרך לשופטים. אולם שלא כבממשלה, בצבא, בדירקטוריון של חברה או בכל מוסד היררכי, אין היא גורם מחליט שהצמיתים שלו סרים למרותו. ההנהגה וההובלה גלומות ביכולת לראות נכונה את המשימה השיפוטית, ובייחוד את משמעויותיה המיוחדות של המשימה של בית המשפט העליון, ביכולת לפרק את הקושיות הסבוכות ולהבין את השלכותיהן המערכתיות הרחבות. יכולת הנהגה במובן הזה מושתתת בדרך כלל על השילוב שבין חוכמה לבין ניסיון.

הנשיא אינו מנהל ואינו יחצ"ן. הוא מסמל את מערכת השפיטה ולעיתים עשוי לשמש "פני" המערכת כלפי הציבור. נוח לו וטוב שיהא מסוגל לכך, אך זה לא עיקר תכלית כהונתו.

העובדה ששרת המשפטים איילת שקד מבקשת בכל עניין הקשור במערכת השפיטה ליזום ולבקש שינוי ראויה להערכה בעיניי. ואולם לעיתים "חישוב מסלול מחדש" מוביל למסקנה שראוי לאמץ את המסלול המוכר. לא תמיד נכון להוציא ישן מפני חדש.

הכותב הוא סגן נשיא (בדימוס) של ביהמ"ש המחוזי בתל אביב וכיום חבר סגל בכיר באוניברסיטת אריאל בשומרון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר