גיוון חברתי: הכרח ולא בחירה

השבוע פורסם ב"ישראל היום" סקר המעלה נתונים מדאיגים לגבי המוכנות לקבל את המגוון האנושי המאפיין את החברה הישראלית. מן הסקר עלה כי 48% מן הנשאלים אינם מוכנים שמורה ערבי ילמד את ילדיהם, 42% לא מוכנים למורה חרדי ו־14% לא מוכנים למורה אתיופי. ההורים גילו סובלנות נמוכה גם לאפשרות שילדיהם ילמדו בכיתה מעורבת עם מגזרים שונים, ובראשם חוסר סובלנות בוטה לתלמידים מן המגזר הערבי (50% אחוז סירבו לכך). 

נתוני הסקר מדגישים יותר מאי פעם את חשיבות האחריות של מקבלי ההחלטות לפעול בסינרגיה ובשותפות לטובת המרקם החברתי והתרבותי בישראל. המרקם הרב־תרבותי הביא את ישראל להישגים ולעוצמה הכלכלית שהגיעה אליהם, והיא מובילה בעולם במגוון רחב של תחומים מדעיים. 

במהלך השנים פותחו תוכניות בשיתוף עם משרד החינוך, אשר הכשירו יותר מ־3,500 אנשי חינוך עד היום. אנשי הוראה אלה, מן המגזרים השונים, שולבו בבתי ספר ובגני ילדים ממגזרים אחרים. כחלק מפרויקט זה - "מרחבים" - נקלטו עשרות רבות של מורים ערבים במקצועות הליבה אנגלית, מתמטיקה ומדעים בבתי ספר יהודיים. במהלך השנים בוצעו כ־15 מחקרי הערכה שהדגימו כי תוכניות אלה מביאות לשינוי משמעותי בקרב מורים ותלמידים, המשפיע הן על ההתנהגות בבית הספר ובחברה והן על הגישה כלפי האחר והשונה. השותפות סייעה ליצירת אקלים אזרחי שמבוסס על שוויון הזדמנויות, תחושת שייכות וכבוד הדדי. כמו כן, ערכי האזרחות המשותפת באו לידי ביטוי הלכה למעשה בתוך מרחבי הלמידה דרך מקצועות ותחומים שונים.

הגיוון המגזרי הוא הכרח ולא בחירה. אין בית ספר ואין כיתה שאין בתוכם שונות ואחרות. כל מוסד חינוכי מחויב לתת לתלמידותיו ולתלמידיו את הכלים לפרוח בתוך רבגוניות, כדי שיוכלו להצליח בלימודיהם ולשגשג כאזרחים בוגרים, בהשכלה הגבוהה, במקום העבודה ובקהילה. התגובה לאתגר איננה להימנע או להתעלם ממנו, אלא למצוא דרכים להתמודד איתו באופן שבו כולם מרוויחים בסופו של דבר.

חוסר בגיוון והיצמדות למוכר ולידוע רק מעצימים את הפחד מן השונה, והבורות והסגירות הופכות גדולות יותר מאי פעם. חברה סגורה אשר אינה מוכנה לקבל את האחר הופכת מהר מאוד להיות חברה גזענית וחשוכה, המאפשרת לגורמים חברתיים, ואפילו פוליטיים, הניזונים בדיוק מפחדים כאלה, לשגשג ולפרוח. כמו כן, קבוצות אוכלוסייה המרגישות מודרות, הופכות להיות ממורמרות ועלולות לפגוע בחברה בדרכים כאלה ואחרות. זאת, בעוד חשיפה לאחר מדגימה יותר מכל כי "השד אינו נורא כל כך" והופכת את החברה למקבלת, לסובלנית ולפתוחה יותר.

תלמידים אשר ייחשפו לאחר, לא יחששו להעסיק עובד חרדי, ערבי או אתיופי או להיות מועסקים אצל מעסיקים ממגזרים אלה. המטען התרבותי אשר מביא איתו כל אחד מן ה"שונים" מביא גוון אחר לחברה הישראלית ותורם את שלו ביצירת מכלול ייחודי, אחר ומתפתח אשר יסייע לנו לתפוס את המקומות הראשונים בתחרות הגלובלית. 

הכותב הוא סגן נשיא המכללה האקדמית סכנין להוראהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו