הפנים האמיתיות של גטאס

עד שחבר הכנסת לשעבר באסל גטאס "הסביר" לנו, כלל לא ידענו שהאיש שנשבע אמונים לכנסת ישראל הוא בעצם לוחם חירות פלשתיני מצפוני. מתברר שגטאס ייכלא רק לשנתיים אף על פי שבמסגרת "לחימתו" הבריח טלפונים ניידים לטרוריסטים, איפשר אמצעים לביצוע מעשה טרור והעביר מסמכים שלא דרך הנהלת בתי הסוהר (עבירות מירמה והפרת אמונים על ידי עובד ציבור שיש עימן קלון).

מי שצופה בסאגה הטרוריסטית האבסורדית של גטאס, שאר בשרו של המרגל (הח"כ לשעבר) עזמי בשארה שברח לקטאר, אינו מתפלא על ההתנהלות הזו. זוהי דרכה של "בל"ד" עתירת השנאה, הפועלת בשירות אויבי ישראל ובמימון נסיכות קטאר. בעצם השתתפותו במשט התמיכה בחמאס תמך גטאס באיסלאמיסטים רוצחי עדתו הנוצרית במזרח התיכון. כאשר הסית והכחיש את זכות היהודים לטובת האיסלאמיסטים בהר הבית, בגד בישוע משיחו היהודי. שעה שפעל בשירות הטרור בגד בשבועת האמונים למדינתו שנתן בכנסת.

בראיון שנתן גטאס אתמול לגלי צה"ל, הזכיר מבריח הפלאפונים לשומעיו את הנאמר בהגדה של פסח הקרב עלינו לטובה: "רשע מה הוא אומר? מה העבודה הזו לכם? לכם ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר"...

ואכן גטאס כפר במדינת ישראל, שלחוקיה נשבע אמונים, בסגנון "אתם היהודים ואנחנו הפלשתינים". המפתח להתנהגותו מצוי בהגדרתו את פשעיו כמעשים "מצפוניים והומניטריים". מכיוון שלפי השיפוט המוסרי של טרוריסטים גם רוצחי אזרחים הם לוחמי חופש, הצהיר הח"כ הנכבד לשעבר ערב כליאתו: "אתם אכזרים, אתם חיים בבועה ואינכם רואים את תנאי האסירים הפלשתינים... אני תומך במאבקו של העם הפלשתיני. אתם קוראים להם רוצחים אך בעיניי ובעיני העם הפלשתיני אסירים אלה אינם רוצחים אלא לוחמי חירות".

במהלך הראיון עימו טען גטאס שהוא מסתכל עלינו, הישראלים, "מלמעלה" והציג בסגנון מאיים את משנתו: "אנחנו הערבים בישראל מגיעים לכדי הכרה שאולי הגיע הזמן לגבש אסטרטגיה חדשה מול המדינה. הימצאותנו בכנסת אכן מגיעה לגבולה כי אין את השוליים הדמוקרטיים האלה שחשבנו שיש מאז 1948".

בלהט החתרני והלעומתי של "אתם ואנחנו" שכח סייען הטרור המאיים כי מניין חברי כנסת הערבים ברשימה המשותפת ובמפלגות האחרות בכנסת הנוכחית הוא (במספרים) "שוליים דמוקרטיים" חסרי תקדים לעומת העבר. ייתכן שגטאס מתגעגע לממשל הצבאי שהוחל ב־1948 על ערביי ישראל? אולי הוא חושב על השוליים הדמוקרטיים שמהם נהנה אזור כפרי המשולש (אזור אום אל־פחם) טרם סופחו מירדן לישראל בשנות החמישים של המאה הקודמת?

או שמא חולם גטאס על "שוליים דמוקרטיים" שבהם השב"כ "יפספס" את התארגנויות הטרור וכך יתאפשר לו ולחבריו לרצוח ב"חופשיות ובשם החירות" אזרחים ישראלים? מכיוון שהשטן מתחבא באותיות הקטנות, מוסברים "השוליים הדמוקרטיים" של גטאס באותיות הקטנות ששירבט שלשום בערבית דווקא בשולי מכתב התפטרותו מהכנסת ובהן ההבטחה: "זירות המאבק האחרות מחכות".

ראוי היה שגטאס - האסטרטג "הכופר בעיקר והמהלך אימים" - ישחזר את לקחי אוקטובר 2000. אז יבין שהחתרנות, הרצחנות והבדלנות שלהן הוא מסית עשויות להפוך במהירות את הצעותיו של שר הביטחון אביגדור ליברמן מחזון למציאות.

חכמי ישראל (לפי ר' עובדיה יוסף ז"ל) דרשו שיש להקהות שיניו של הרשע אם מדובר ביחיד, אך אין להתגרות ברשעים אם הם רבים והשעה משחקת להם וידם על העליונה. מכיוון שגטאס התכחש למדינה ותמך בטרור כנגד אזרחיה, יש להקהות שיניו בכלא ויפה שעה אחת קודם. מכיוון שראשית מעשה במחשבה תחילה. אולי שם יפגוש גטאס את אחד הפלאפונים שהבריח ב"נגלה" הקודמת. ראוי שמי שמבריח פלאפונים ומסייע לטרוריסטים יזכור את הצלצול האחרון ששמע ה"מהנדס" יחיא עיאש. לעולם אין לדעת למי יצלצלו הפעמונים בפעם הבאה.