בלי פריימריז: ההחמצה של מרצ

רק שליש מחברי ועידת מרצ טרחו ובאו שלשום להצביע על הצעתה של ראשת המפלגה, זהבה גלאון, לקיים פריימריז פתוחים לראשות המפלגה ולמועמדיה לכנסת. אינני יודע מה עמדתם של אלו שבחרו להישאר בבית, אבל רוב החברים שטרחו ובאו טעו כאשר הפילו את הצעתה של גלאון.

רעיון הפריימריז הפתוחים איננו חדש, אולם אין מפלגה שמשתמשת בשיטה זו - ואין בכך לומר שהרעיון עצמו מוטעה. מדובר בהליך שבו אדם שמצהיר כי אינו חבר במפלגה אחרת, שלא ישתתף בהליך דומה במפלגה אחרת, ואשר משלם סכום (סמלי) - רשאי להשתתף בפריימריז למפלגה ולקבוע מי יהיו ממלאי התפקידים הבכירים מטעמה. לשם כך אין המשתתפים חייבים להיות חברים רשומים במפלגה.

יש בשיטה זו הימור מסוים משום שמי שאינם מכירים היטב את המפלגה שעבור נציגיה הם מצביעים, ואשר לא נחשפו באמת למועמדים, קובעים את גורלה. יש גם סכנה של השתלטות עוינת: מי שאין להם דבר וחצי דבר עם המפלגה שבה מתקיים הליך זה, עלולים לקנות לעצמם, בפרוטות, את האפשרות להשפיע על הרכבה (כמו שנעשה בפריימריז הרגילים של הליכוד על ידי גורמים ימניים קיצוניים). זה גם עלול לשנות את אופייה של מערכת הבחירות הפנימיות בגלל הצורך לפנות לקהלים שאינם קהליה הרגילים של המפלגה, וכאן עלול להתפתח סוג של פופוליזם (שבוודאי אינו הולם מפלגה כמו מרצ).

אבל יש בה, בשיטה הפתוחה, יתרון גדול: היא מונעת מן המתמודדים את העיסוק במי האפסיים המפלגתיים הפנימיים, מחייבת אותם לעסוק בנושאים חיצוניים, ומהווה, עבורם, מעין חזרה לבחירות הכלליות, שבה יש צורך לענות על אתגרים מורכבים בהרבה מאלה שבהם נתקלים מועמדים בדל"ת האמות של מפלגתם (טענות על קיפוח בקידום, במינויים, טענות על אי השתתפות המועמד באירועי בר מצווה וחתונות ודברים היוצאים באלו, שאין להם דבר וחצי דבר עם מה שעומד בפני החברה הישראלית).

ועוד - סביר מאוד להניח שמי שיחליט להשתתף בהצבעה, ואשר אינו פעיל מפלגה או חבר בה, ירגיש סוג של מחויבות, עם הצבעתו, ויצטרף, מאוחר יותר, לפעילות לקראת הבחירות הכלליות. זו עשויה להיות דרך להרחבת השורות ולמעורבות רחבה יותר של מי שאינם חלק מן המועדון הפוליטי, ויהיה בכך כדי ליצור עניין סביב מפלגה כמו מרצ, שבגלל עקרונותיה ועקביותה אינה מייצרת הפתעות ובגלל יושרה אינה מייצרת שערוריות. זהבה גלאון, אשר סיכוייה לשוב ולהיבחר בוועידת המפלגה אינם קטנים, לקחה סיכון כאשר הציעה לשנות את השיטה. המפלגה, כמו מפלגות אחרות, הוכיחה שמרנות גדולה מזו של מי שעומד בראשה. זה אינו הפסד אישי של גלאון, אך זו, בהחלט, החמצה מבחינתה של מרצ.