"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פורצי דרך: על גאונות היחידים שהבריקו

,עודכן

ב־29 במאי 1919 פוענחו צילומים של ליקוי חמה באי פרינסיפה מול חופי מערב אפריקה ובסובראל בברזיל. ניסויים אלה איששו את תקפותה של תורת היחסות של איינשטיין. מקוריות, אלגנטיות ובעיקר גאונות של איש אחד הביאו למהפכה הגדולה בתחום המדע בימים ההם. כמעט מאה שנה חלפו. איינשטיין אינו יחיד. הוא אמנם מיוחד, אבל קדמו לו במקוריות ובגאונות מדענים מוכרים ופחות מוכרים. החל בפיתגורס, ניוטון, גלילאו, פסקל, אוילר וד'אלמבר, דרך מקסוול, מקס פלאנק, אמפר, ועד שרדינגר ונילס בוהר.

כל אלו הביאו לפריצות דרך ייחודיות, כאלה שלא נתבססו כל כך על ידע מצטבר אלא על רעיונות מבריקים. ואין כאן שום כוונה חלילה להוריד כהוא זה מערכו של המחקר השיטתי והמלא בעבודה אפורה, אשר בסופה המדע והטכנולוגיה התקדמו צעד קטן נוסף. האימרה העממית אומרת שכאשר חולק השכל לאנשים, גאוני העולם התעכבו בתור יותר מהזמן הממוצע. העבודה המדעית והעבודה הטכנולוגית אינן בהכרח שלובות יד ביד, ומי שמתקדמים עד כדי פריצת דרך של ממש בתחום המדע או הטכנולוגיה הם אלה הנקראים אינדיבידואלים.

יש בכל חברה אנשים כאלה בעלי יכולת יצירה גבוהה במיוחד. הם אלה אשר בהברקה של רגע עשויים לשנות כיוון של חשיבה שגרתית, בעלת ערך מוסף מיוחד. ואם נשוב לרגע אל התקופה בת שלושה עד ארבעה עשורים, הרי נמצא בה פירות מן המובחר של מימוש טכנולוגי הנגזר לעיתים קרובות מן הפריצות המדעיות ומהמחקר השוטף, והלה מסייע לאנושות באופן בל יתואר, כמעט פלאי.

כי מי יכול לדמיין נסיעה בפרבר של עיר עלומת שם ללא תוכנת "ווייז", פרי פיתוח של אהוד שבתאי, ומי יכול לנהל משרד ללא מחשב, ואיך נראו חיינו ללא הטלפונים החכמים, ומי מכיר בכלל את היהודי העני ממציא הווטסאפ? אהה. את צוקרברג כמעט כל העולם מכיר, ממציא הפייסבוק. ואיך חיינו היו נראים ללא דיסק־און־קי?

אליה וקוץ בה, אמרו חז"ל על הטוב שיש בו גם מעט מן הרע. נזכור שהטוב הזה, אשר עולה ומתפרץ עקב מוח קודח של מי שניחנו ביכולות הגאוניות, עשוי להטעות. פרופ' אמנון שעשוע, מייסד שותף ומנכ"ל של חברת מובילאיי המפורסמת, למד שנים רבות מדעי המחשב ועוד כהנה וכהנה. הרעיון אשר עלה במוחו הולבש בעצם על הידע והיכולת הרבים אשר צבר עם השנים, והוא מומש בזכות החזון וההברקה. השילוב של ידע ויכולת מימוש של רעיון הוא בבסיס ההתפתחויות המרשימות, וגם אלה הפחות גלויות. רוצה לומר, עבודה אפורה ושיטתית היא מפתח להתקדמות המדע והטכנולוגיה. ההמצאות המיוחדות הן התות שעל הקצפת, והן המושכות את עגלת הכלכלה קדימה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר