המבחן של פיאניג'אני

אם הפועל ירושלים היתה חוגגת אתמול בעירה את חג הפורים ולא עסוקה במסעה לוולנסיה, מאמנה סימונה פיאניג'אני לא היה צריך להתחפש, כי כל השנה הוא מתחפש לשוקולד למריחה. בליגה מקומית די בינונית צברה הקבוצה כבר עשרה הפסדים, ואחרי המשחקים האיטלקי מורח את כולם מכל הכיוונים.

פעם אחת הוא מדבר על פצועים (כאילו הפועל ת"א לא התייצבה מולו ללא שני זרים) ופעם אחרת זה עייפות כמו בגמר הגביע (כאילו מכבי ת"א לא שיחקה יותר משחקים מירושלים העונה). בעשרת המשחקים האחרונים בליגה ובגביע הקבוצה עברה רק פעם אחת את גבול ה־80 נקודות.

אם תרצו, הערב מתחיל פיאניג'אני את רגע האמת שלו בהתמודדות עם ולנסיה. אם יעבור אותה ויגיע לגמר היורוקאפ - מה ששווה כנראה השתתפות ביורוליג - ייעטף באהבה והכל ייסלח לו; גם העובדה שהשחקנים הישראלים נמחקו אצלו.

פיאניג'אני ניצח השנה כבר פעמיים בספרד וחייב עוד ניצחון אחד, שיש הטוענים שהוא אפשרי לנוכח מצבת הפציעות של ולנסיה. ללא הסנטר האוקראיני סלאבה קרבצוב, שניטרל את אמארה סטודמאייר בניצחון בארנה, רכז הנבחרת הצרפתית אנטואן דיו שהמטיר כאן 21 נקודות ושמר מצוין, ואולי גם ללא ז'ילם ויווס, יש לירושלים סיכוי להפתיע.

כמו ברבע הגמר, ירושלים תהיה חייבת את ג'רום דייסון בשיאו. קשה לבנות על השלשות של קרטיס ג'רלס מתשעה מטרים וגם על סטודמאייר, לאור תשומת הלב שיקבל, ולכן היכולת של דייסון לקלוע נקודות במתפרצות ולנצל שמירות כפולות על ג'רלס וסטודמאייר כדי להמטיר שלשות היא צורך בסיסי של ירושלים בסידרה. שיהיה בהצלחה.