אלפי ישראלים מחכים מדי שנה בתורים הארוכים לניתוחים חיוניים כאשר את התור קובעת ונותנת קופת החולים שבה הם חברים. ומה הפתרונות של הישראלים כדי לקצר את התור? חלקם בוחרים להקדים את התור ולעבור ולעשות את הניתוח במסגרת הרפואה הפרטית (באמצעות הביטוחים המשלימים או הביטוחים הפרטיים שאותם רוכשים הישראלים באופן סיטוני), חלקם מנסים ללחוץ על קופת החולים שלהם להקדים את התור או שהם מתלוננים במשרד הבריאות (ברוב המקרים התלונות האלה לא ממש עוזרות), חלקם אף מתבקשים או מציעים לשלם תשלומי שוחד (במסגרת "הרפואה השחורה" המושחתת) לרופאים בתוך בתי החולים הציבוריים כדי לקדם את התור לניתוח.
וחלקם, ואולי אלה למעשה רוב הישראלים, ממתינים בתור חודשים ואפילו שנים לניתוחים חיוניים.
אין ספק לכולם שהתורים הארוכים לניתוחים הם רעה חולה שפוגעת קשה בבריאות של הישראלים, באיכות הטיפול הרפואי וגם בשביעות הרצון של הציבור ממערכת הבריאות הציבורית. ולכן בחוזר החדש של מנכ"ל משרד הבריאות (שכרגע הוא רק בגדר טיוטה) יש בשורה משמעותית לשינוי אחת הבעיות הקשות ביותר במערכת הבריאות הציבורית: גם בתוכנית החדשה לקיצור התורים וגם בעצם ההודאה הפומבית האמיצה בהשלכות של התורים לניתוחים ובכשל הזועק לשמיים של משרד הבריאות, שאין לו מידע והוא לא מצליח לקיים בקרה אמיתית בנושא זה, ואפילו קופות החולים מעיזות להסתיר ממנו מידע חיוני על הסדרי הבחירה בין בתי החולים, הסדרים שהשפעתם על התורים לניתוחים היא קריטית.
אם התוכנית החדשה של משרד הבריאות תתממש, היא עשויה לקדם את קיצור התורים לניתוחים, ויש לקוות שראשי משרד הבריאות אכן יצליחו לקדם אותה מול כל מי שבקופות החולים, משרד האוצר או בתי החולים ינסו לעכב, לטרפד או לסרס אותה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
