במסגרת ועידת מינכן לביטחון שנערכה החודש, הצהיר שר הביטחון, אביגדור ליברמן, על דבקותו ברעיון שתי המדינות וחזר בעקביות על חזונו ולפיו הפתרון המדיני צריך להתבצע כחלק מהסדר אזורי תוך חילופי שטחים ואוכלוסיות. ליברמן הוא איש למוד ניסיון ודומה שעיקר לקחיו האינטלקטואליים וההיסטוריים שאובים מניסיונם של עמי אירופה.
ואכן, (בעיקר) לאחר מלחמת העולם השנייה נאלצו מיליונים באירופה להגר ממחוזות אתניים דתיים ולאומיים בדלניים, שבהם גרו שנים ארוכות, ולחבור לעמיהם המרוחקים טריטוריאלית, ומובלעות שינו ריבונות תוך מעשי טבח רצחניים. גם במדינות ערב ה"דו־קיום" בין העדות והמיעוטים מסתכם בהרס, ברצח ובהגירה - והעולם עומד מנגד.
המאזין לרטוריקה של נבחרי "הרשימה המשותפת" מזהה את רכיביו של קונפליקט לאומי, דתי וביטחוני, שאותו מזינים - לצד התנועה האיסלאמית - גם נבחרי הציבור הערבי בכנסת. בעוד ממשלות ישראל לדורותיהן פועלות - או משתדלות לפחות - לחבק את הציבור הערבי כאזרחים שווי זכויות, פועלים נבחרי הערבים לבסס בבוחריהם תודעת מרי ובדלנות בתקווה לייבא את הכאוס גם אלינו.
נבחרי "הרשימה המשותפת" טוענים שערביי ישראל הם חלק מהעם הפלשתיני הנכבש, החיים במדינה יהודית שנכפתה עליהם. לדבריהם, הציונים זוממים להגלותם מאדמותיהם במסגרת "טרנספר", ולכן ה"שלטונות" מגדירים אותם כאויב ונוקטים כלפיהם אפליה, גזענות ואפרטהייד.
הם אינם מזדהים עם הדגל וההמנון ומכנים את ישראל בשם המניפולטיבי "פלשתין אלדאח'ל" (הפנים). את עצמם מגדירים הח"כים כמיעוט "ילידי" ובעלי הארץ החוקיים, שהפולשים "אנסו" וגזלו את אדמותיהם, ולכן הם שוקדים לבטל את המדינה היהודית ולהפכה "למדינת כל אזרחיה".
הצעתו של ליברמן לחילופי שטחים ואוכלוסייה אינה טרנספר. מדובר בהצעה נועזת שהיכתה את מסיתי הציבור הערבי בהלם וחשפה את צביעותם, שקריהם וכפל לשונם. ליברמן נענה בעצם לרחשי ליבם ומשאלותיהם המוצהרות של המסיתים ומציע לממש את הסתתם בפועל לאמור: כה רע לכם עימנו? נא הצטרפו ל"פלשתין".
שר הביטחון מציע בעצם הכלת ההתנחלויות בשטח ישראל וכפיצוי לפלשתינים בקרקע ובאוכלוסין תבצע ישראל "טרנספר" לעצמה ותמקם את גדר הגבול ממערב ליישובי הערבים הנושקים לטריטוריות של המדינה הפלשתינית שתקום. מה יותר הגיוני? בכך יצטרפו ערביי ישראל על אדמותיהם, בתיהם ונכסיהם ל"פלשתין" העצמאית והם ישתחררו מה"כיבוש", ובא לישמעאל גואל. אז זהו שלא. חברי הכנסת הערבים ובוחריהם אינם מוכנים "להשתחרר" מ"הגיהינום" הישראלי לטובת "גן העדן" הפלשתיני, דאעש או מדינות האיסלאם הערביות הרצחניות שמסביב. הם מעדיפים לחיות במנעמים בישראל, להוציא דיבתה רעה ולמוץ את לשדה.
ח"כ טיבי, שהכתיר עצמו כראש ממשלת "ישרא־טין" לאחר שישראל תטבע בנחשול דמוגרפי פלשתיני, מתנגד "להשתחרר" ולהתאחד עם "פלשתין" כראש ממשלתה ומעדיף להישאר ב"כיבוש" כיועץ לאבו מאזן. מנצור דהאמשה, מזכ"ל חד"ש "ברשימה המשותפת", סירב בשבוע החולף להצעה ה"גזענית", רק משום שתועיל למדינת ה"כיבוש" (מדינתו): "אנו מוכנים להסתפח לפלשתין אך לא במחיר סיפוח ההתנחלויות לישראל". על העיקרון הסכמת... נותר עניין המחיר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו