"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוק הכרחי וגם חוקתי

,עודכן

חוק ההסדרה הכרחי, כי חלק גדול מהמקרקעין ביו"ש אינו מוסדר ברישום, ובכל מקרה ברישום הירדני שבו מופיע חלק מהן נעשו טעויות במיפוי החלקות, וכתוצאה מכך הוקמו אלפי מבנים ביו"ש על קרקעות פרטיות. לפי החוק במדינה החל על קרקע לא מוסדרת (סעיף 23 לחוק המקרקעין), שמורה הזכות למי שבנה בתום לב במקרקעי הזולת לשמור על זכויותיו במבנה ולפצות את בעל הקרקע. חוק ההסדרה מחיל עיקרון דומה ביו"ש, וזאת בהיעדר אפשרות לרכוש את הקרקעות, שכן הרשות הפלשתינית מטילה עונשי מוות על פלשתינים שמוכרים קרקעות ליהודים.

חוק ההסדרה הוא חוקתי והולם את ערכי מדינת ישראל, כפי שסעיף 23 לחוק המקרקעין לא סותר ערכים אלו, וכן משום שממשלת ישראל אינה רואה עצמה ככובשת בשטחי יהודה ושומרון ורואה בהשוואת זכויות הישראלים באזור לזכויות הפלשתינים את יישום ערכי המדינה. החוק מיועד לתכלית ראויה כי הוא שומר על זכויות מי שהתיישבו במקום בתום לב או בסיוע המדינה. התכלית ראויה גם משום שהקרקע תמשיך להיות מנוצלת לטובת המתיישבים, במקום להותירה עם זכות שימוש תיאורטית בלבד לפלשתינים, בשל הימצאותה בסמוך או בתוך היישובים. החוק הוא מידתי, משום שהפקעת זכות השימוש היא זמנית ואינה משנה לרעה את מצבם של אותם בעלים, שאינם יכולים לקבל היום זכות שימוש בפועל בקרקעות, והם יקבלו פיצוי הגבוה מערך הקרקע.

האם החוק נוגד את הדין הבינלאומי? אני סבור שלא. נזכיר שישראל לא מקבלת את תחולתה של אמנת ז'נבה בשטחי יו"ש ובצדק - ישראל אינה כובשת בשטחים שיועדו לה מלכתחילה בהחלטת חבר הלאומים והיא זו ששיחררה אותם מידי הירדנים, שכבשו אותם באופן בלתי חוקי. ישראל קיבלה על עצמה להחיל על התושבים את הכללים ההומניטריים של האמנה ואת זאת היא עושה מעבר לנדרש. לפיכך, אין כל מקום להבחנה בין הפלשתינים כ"תושבים מוגנים" לבין הישראלים שהם מ"האוכלוסייה המקומית", ואי אפשר להמשיך להפלות לרעה את התושבים הישראלים בדיני הקניין. הדין הבינלאומי מכיר בזכות לקניין בכפוף לתשלום פיצויים, גם לאדם שפלש בתום לב למקרקעי הזולת, ולכן החוק לא פוגע בזכויות הקניין של התושבים הפלשתינים לפי תקנה 46 לתקנות האג.

הטענה כי החוק מפקיע קרקע פרטית לצרכים שאינם ביטחוניים, בניגוד לכללים ההומניטריים שמדינת ישראל קיבלה על עצמה, אינה נכונה משום שהגדרת הפקעה היא הפקעה עולמית וכאן מדובר בהפקעה זמנית. הגדרת הפקעה היא הפקעה דה פקטו ממי שמשתמש בקרקע בפועל, ולא נטילת הקרקע מפלשתיני שלא החזיק בה עד היום וגם כעת לא יוכל לממש את זכות השימוש בה. בשולי הדברים, זה אינו החוק הראשון שנחקק בכנסת וחל ביהודה ושומרון, ואין בכך כל פגם חוקתי או משפטי בינלאומי.

הכותב הוא יו"ר הפורום המשפטי למען ישראל ומי שייצג את המועצה האזורית חוף עזה בבג"ץ נגד חוק יישום ההתנתקותטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר