בלי דרמות מיותרות מול ארה"ב

הודעת הבית הלבן, לפיה "בעוד שקיומן של התנחלויות אינו מכשול לשלום, אבל בניית התנחלויות חדשות או הרחבת התנחלויות חדשות מעבר לגבולותיהן הנוכחיים עלולה שלא להיות מועילה להשגת המטרה של שלום", היא תזכורת שלא הכל ישתנה בעידן הנשיא החדש ומזכיר המדינה הטרי בנושאי מדיניות החוץ בכלל ובסוגיה הישראלית־פלשתינית בפרט.

ראשי המתנחלים שהשתתפו בטקס השבעת הנשיא אולי הופתעו, אך לא מי שהיו מודעים לכך שהמשכיות ורציפות מסוימות הן נתון קבוע במדיניות החוץ האמריקנית בעניין ה"שטחים", ירושלים, הגבולות וכו', ללא קשר לשיוכו המפלגתי של היושב בבית הלבן. ההבדל הוא בעיקר בדגשים.

עיתון ה"ניו יורק טיימס", שהקדיש להודעת הבית הלבן מסוף השבוע מאמר מיוחד, כתב, בין השאר: "הנשיא דונלד טראמפ, אחרי שהבטיח לעשות חיתוך חד ממדיניות החוץ של ברק אובאמה, החליט עכשיו לאמץ כמה מעמודי התווך של אסטרטגיית הממשל הקודם, כולל אזהרה לישראל שתעצור את בניית ההתנחלויות".

הודעתו של דובר הבית הלבן אמנם נוסחה בלשון מתונה יותר מהודעת "אף לא לבנה אחת" שבה חנך בזמנו ממשל אובאמה את מערכת יחסיו עם ישראל, וגם נעדרה ממנה האמירה השגרתית שההתנחלויות הן "מכשול לשלום" - ובמקום זה נאמר רק שהן "בלתי מועילות לקידום השלום". אבל למרות שהטון הוא שונה, המוסיקה נותרה בעינה.

ברם, כל זה אינו מוריד במאומה מהעובדה שבוושינגטון יש היום ממשל ידידותי בהרבה כלפי ישראל מהקודם לו - ממשל הפתוח לרעיונות חדשים המשוחררים מהמנטרות ומהדעות הקדומות של "המומחים" לענייני המזרח התיכון, שקבעו את הקו בנושא הפלשתיני במחלקת המדינה ובבית הלבן במשך שנות דור. הבית הלבן הודיע שתהליך השלום יעמוד במרכז הפגישה הקרובה בין הנשיא לנתניהו, ויש להניח שבפגישה זו יעלה ראש הממשלה את רעיונותיו ואת השגותיו לגבי הדרכים השונות לפתרון הסכסוך בן יותר ממאה השנים. מה יהיו עיקרי הרעיונות האלה אפשר רק לשער, אך סביר שייכלל בהם נושא גושי היישובים הגדולים והסיכומים בהקשר זה מתקופת הנשיא ג'ורג' וו. בוש - סיכומים שאובאמה סירב לכבד.

אגב, את הודעת הבית הלבן הנ"ל אפשר לפרש ברוח "מהלאו משתמע ההן", כלומר לראות בפנייה לישראל "לא להרחיב את בניית התנחלויות מעבר לגבולותיהן הנוכחיים במזרח ירושלים ובגדה המערבית" הסכמה של ממשל טראמפ להכיר בעובדות הקיימות ובהסדר הגושים הגדולים. סעיפים נוספים בהצעות ישראל יתייחסו כנראה לאחדות ירושלים ולצורך בחיזוק הפריפריה הדמוגרפית והביטחונית שלה ולנושא גבולות בני ההגנה.

האם המתווה שנתניהו יציג לנשיא יכלול גם את נוסחת "שתי המדינות", המהווה אבן יסוד בגישה האמריקנית המסורתית? ימים יגידו. סביר להניח שנתניהו לא ידחה רעיון זה עקרונית, אך ידגיש שהמצב הכאוטי הנוכחי במזרח התיכון, והעובדה שמדינה פלשתינית בעת הזאת תישלט בוודאות בידי חמאס או גורמים איסלאמיסטיים קיצוניים אחרים, מחייבים בשלב זה פתרונות מסוג אחר.